גם אתם חושבים ש"סנדוויץ' הוא החומר המתאים ביותר למטבח"? חשבו שוב. בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, כבר מבינים שיש חומרים מומלצים הרבה יותר. בד בבד, חלה עלייה בפופולאריות של הסיבית (שבבית) ובמודעות לגבי היתרונות המגוונים שלה. סקרנו עבורכם את אחת המגמות החשובות בעולם חומרי הגלם בשנים האחרונות

רוני רבינו

לפני כמה עשורים, נראה שהבחירה המקובלת כחומר גלם עבור מטבחים הייתה עץ סנדוויץ' (לביד). עד כדי כך הוא "השתלט" על התחום, עד שראו אותו כמעין ברירת מחדל. בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי משמעותי. פתאום רבים שמים לב שגם לסנדוויץ' יש חסרונות, ובעיקר – שיש אלטרנטיבות מוצלחות הרבה יותר.

סיבית, או שבבית, הוא אחד החומרים החמים כיום בעולם עיצוב המטבחים בפרט והעיצוב בכלל, ולראיה: כמעט בכל מדינות העולם כבר עברו מסנדוויץ' לסיבית. הנה כל מה שחשוב לדעת על ההבדלים בין החומרים, השוואה בסופה תבינו גם אתם את המעלות המגוונות של הסיבית.

על הבעייתיות שבסנדוויץ'

באופן כמעט מסורתי, מטבחים ורהיטים רבים בישראל יוצרו מעץ הסנדוויץ'. בתחילה תעשיית לוחות הסנדוויץ' המקומית הייתה משובחת בכל קנה מידה. הלבידים שיוצרו בה, באמצעות עץ יקר שיובא מאפריקה, היו באיכות גבוהה. הבעיה היא שמחירי הלוחות עלו בהדרגה, כמתבקש בתנאים של מונופול, והיו גבוהים יותר בהשוואה ללוחות מקבילים מעבר לים. כאשר השוק בישראל החל להיפתח לתחרות, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ירד המכס ובהמשך לכך מחירי הלבידים המיובאים. המפעלים המקומיים קרסו והסטנדרטים של החומרים המיובאים ירדו.

בתחילה התפיסה לפיה לוחות הסנדוויץ' הם הבחירה הנכונה למטבח הייתה מושרשת, אבל ככל שהזמן עובר, אנחנו עדים לירידה דרסטית בביקוש ללוחות הסנדוויץ' בגלגול הנוכחי שלהם. סיבה מרכזית ראשונה לכך היא עוביו של לוח הסנדוויץ' שלפעמים במהלך הייצור אינו אחיד לכל אורכו, כך נוצר לוח עקום אשר מקשה על הרכבת ארונות מדויקים שיהוו תשתית  ישרה לפרזול. כמו כן סנדוויץ' ידוע כחומר "נושם", המתכווץ או מתרחב עקב שינויים ברמות הלחות או הטמפרטורה.

בנוסף לכך הסנדוויץ' שנמצא כיום בשימוש בישראל מגיע בעיקר מסין ומיעוטו מרוסיה. בשתי המדינות איכויות ההפקה והייצור שלו נמוכה, ובעיקר אין פיקוח על האופן בו הדבר נעשה. כך היעדר הפיקוח מסביר מדוע הסנדוויץ' עלול לטמון בחובו סיכון בריאותי עבור המשתמשים בו: דוגמא מוחשית לכך היא כאשר אנו נכנסים לחנות רהיטים ומרגישים ריח שמתפרש כ"ריח של ריהוט חדש", אבל בעצם זהו ריח של הדבקים הרעילים שפוגעים בבריאותנו. הדבקים שמדביקים את הסנדוויץ' עלולים לפלוט רעלים גם שנים קדימה, ובהיעדר פיקוח הולם הדבר עלול לסכן את בריאותינו. בהשוואה לכך במדינות אירופה סיבית נמצאת תחת פיקוח ומחייבת עמידה בתקנים שונים.

היתרונות של הסיבית

"רוב חברות המטבחים והיצרנים באירופה ובארצות הברית מעניקות כיום עדיפות ברורה לסיבית", כך גם חברת מטבחים איטלקית ARAN CUCUNE אשר ממליצה על שבבית לצורך ייצור המטבחים והמשטחים השונים. "אחת הסיבות לכך היא התפתחות החומר עם השנים, הנובעת במידה רבה מהתפתחות הטכנולוגיה ועמידה בתקנים מחמירים". שינויים אלה מביאים לכך שכיום הסיבית הוא חומר עמיד במיוחד, שלמעשה הצליח לעקוף את הסנדוויץ' מהבחינה הזו. ניתן למצוא כיום סיביות העמידות בתנאים המורכבים ביותר, לרבות תנאי חוץ או אפילו אש.  כמו כן הסיבית אינה מושכת אליה אי אילו מזיקים ותולעים, להבדיל מסנדוויץ'".

לוח סיבית בהמשך לכך הוא ישר פי כמה בהשוואה לסנדוויץ', מה שמאפשר התקנת פרזולים חדשניים שינועו בקלות ובנייה של רהיטים מדויקים שאף יישמרו היטב עם הזמן. בסוגים האיכותיים יותר של הסיבית אחיזת הבורג משופרת, כשבחלק מהלוחות קיימת אפשרות להוציא או להכניס את הבורג מבלי שתהיה פגיעה בחומר או בקדח.

ויש גם אישור של מכון התקנים

אולי ההוכחה הניצחת לעדיפות של שבבית על פני סנדוויץ' היא בדיקה שערך מכון התקנים הישראלי. הבדיקה העמידה מצד אחד שבבית ירוקה תוצרת EGGER, ומהעבר השני לוח סנדוויץ' בציפוי פורמייקה. ממצאי הבדיקה הראו בצורה חד משמעית כי לוח שבבית מתאים יותר לייצור של מטבחים וארונות קיר, בהתייחס לשני פרמטרים עיקריים: עמידות במים והתנגדות לשליפת בורג.

כיום מייצרים סיבית משבבים דקים המשולבים בעיסת דבק, אותה מוזגים לתבנית ומכניסים לתנור. התוצאה היא משטח שלא סופח לחות מהאוויר ולכן אינו מושפע מתנאים קיצוניים של חום או קור. בעבר היה חשש שבדבק יהיה פורמלדהיד, שיטמון בחובו סיכון בריאותי עבור הנחשפים אליו. אלא שכיום התקנים העולמיים מאפשרים שימוש מינימלי בלבד בדבקים אלו, ברמה שאינה מעמידה סיכון כלשהו עבור האדם. בחברות רהיטים יוקרתיות משתמשים כיום בלוחות שבבית "ירוקים" בעלי תקן ארופאי E1 ובלוחות בעלי תקן אמריקאי CARB 2, אשר מחמיר עוד יותר בהקפדה על פליטת רעלים ושמירה על בריאות האדם ואיכות הסביבה.

כך העולם משתנה ותעשיית הרהיטים משתנה יחד אתו. מה שהבינו באירופה כבר מזמן מגיעה גם לישראל. אז בפעם הבאה שתיכנסו לחנות רהיטים שאלו את השאלות הנכונות: בדקו איפה מייצרים את חומרי הגלם, האם חברת הייצור עומדת בתקנים בין-לאומיים, שימו לב שלא יהיה ריח של "ריהוט חדש" באולם התצוגה וראו את רמת ההרכבה והגמורים של המוצרים, מה שמעיד על איכות חומרי הייצור.

יופי על זמני, אווירה נעימה, תחושת מרחב ומגוון אופציות לשילובים שיוצרים מטבח מיוחד באמת. כל הסיבות להפוך את הלבן לצבע הדומיננטי במטבח שלכם, כולל סדרת מכשירי חשמל מפתיעה על טהרת הלבן

אחת השאלות העיקריות העולות בעת עיצוב מטבחים היא הצבע השלט בו, המשפיע על האווירה והמראה הכולל גם יחד. כיום כל צבע הוא למעשה אפשרי, אך הבחירה חייבת להיות בהתאם לרצונות של בני הבית או אפילו לאלמנטים עיצוביים אחרים בבית. אחת ההחלטות המוצלחות שניתן לקבל היא להשתמש בצבע הלבן (שמבחינה מעשית, אגב, אינו צבע בהגדרתו אלא שילוב של כל הצבעים הקיימים). בשנים האחרונות השתרשה עוד יותר התפיסה לפיה הבחירה בלבן עשויה להיות מוצלחת מכמה וכמה בחינות. בסקירה הבאה נסביר לכם בדיוק מדוע.

שורה ארוכה של יתרונות

"הלבשת" הבית בלבן מציעה כמה יתרונות מובנים, שהופכים לבולטים אפילו יותר בחלל פעיל ודינמי דוגמת המטבח. הלבן עשוי לספק תחושת מרחב, הנדרשת במטבחים רבים בעלי שטח מצומצם: זוהי בחירה מצוינת במטבחים קטנים יחסית או במטבחים בהם אור טבעי אינו נכנס בכמות מספקת, אם כי גם במטבחים אחרים תחושת המרחב היא חשובה. הלבן מעצם היותו בהיר תורם להארת החלל, גם ללא שימוש בתאורה מלאכותית, ובכך יוצר אווירה נעימה וחמימה יותר. זוהי דרישת חובה של רבים ביחס לחלל הנחשב למרכזי ולחשוב ביותר בבית.

אחת ההמלצות הכלליות בעיצוב מטבח היא לא להתפתות אחר הטרנדים הרגעיים. אופנות מתחלפות אחת לכמה שנים, כאשר מטבח אמור לשמש את המשפחה לפרק זמן ארוך שצפוי להגיע גם לכ-15-10 שנה. הבחירה בלבן היא מומלצת גם מהבחינה הזו, מכיוון שזוהי בחירה על זמנית שמבטאת את היופי האוניברסלי באשר הוא. הלבן הוא צבע חוצה אופנות וזמנים, שיהיה נכון תמיד ושניתן להיות בראש שקט ביחס אליו. הוא למעשה עשוי להתאים לכל בית ולכל סגנון עיצובי של המטבח: כפרי, מודרני, קלאסי וכן הלאה.

שימו לב, עם זאת, שהמטבח ממש לא חייב להיות על טהרת הלבן בלבד. תמיד יש פוטנציאל ליצירת מראה ייחודי באמצעות שילובים שונים של גוונים (מנוגדים או מאותה משפחת צבעים), לצד כמה "טוויסטים" חזותיים כפי שעולם המטבחים מציע כיום. את הלבן, בדומה לעולם האופנה, אפשר לשלב בקלות עם כל צבע אחר המאפיין את המטבח או אפילו תכולתו. שילוב מוצלח עשוי להיווצר בין החזיתות ומכשירי החשמל הלבנים לבין צבעים המופיעים במטבח בדרך קבע, למשל צבעי הפירות והירקות. קל הרבה יותר להתאים למטבח הלבן אלמנטים עיצוביים ואדריכליים אחרים, שתורמים למראה הכולל: אביזרים נלווים, גופי תאורה וכן הלאה.

שאלת התקציב

התקציב הקיים משפיע תמיד על עיצוב המטבח. לא תמיד אפשר ליצור "מטבח מהחלומות" בעלויות סבירות, אבל מנגד יש כמה בחירות מוצלחות וחסכוניות שאפשר לעשות. המטבח הלבן בהחלט עשוי להתאים לכל תקציב, ולו מכיוון שקשה למצוא רהיט או מוצר שלא יוצעו (גם) בלבן. אם מוסיפים לכך את העובדה שלבן מיסודו עשוי לספק מראה יוקרתי, מבינים היטב מדוע ניתן להשתמש בו בצורה מושכלת – ולא בהכרח יקרה – לצורך עיצוב מטבח בעל מראה מרשים או אפילו מפואר.

ניקיון ותחזוקה שוטפת של המטבח הם דרישות חובה. נראה שעם הצבע הלבן "פשוט" יותר לעשות זאת, בעיקר כי אין ברירה אחרת. הלבן מדרבן את בעלי המטבח לשמור על הניקיון: זה לא שמטבח לבן מתלכלך יותר מחברו הכהה יותר, אלא שהלכלוך עשוי לבלוט עליו יותר מכיוון שמלכלוך המופיע במטבח לבן ונטול רבב קשה להתעלם. זה לא מקרה שהלבן מזוהה באופן כמעט מסורתי עם תכונות כמו ניקיון, היגיינה או בריאות. במהלך השנים פשוט התווספו למארג קונוטציות נוספות שהוא מעלה, דוגמת שקט, צניעות, טוהר ותום. גם כאן, מדובר בתחושות שלא מעט אנשים מעוניינים לנכס ל"ארמון" הפרטי שלהם.

מכשירי חשמל בלבן: השילוב האידיאלי

לא רק הארונות, השולחות והמדפים יכולים ללבוש לבן במטבח המודרני. הבחירה במכשירי חשמל לבנים הייתה מקובלת תמיד, והיא מוצלחת על אחת כמה וכמה כאשר המכשירים משתלבים במראה הכולל. זאת ועוד, ניתן לראות בשנים האחרונות מכשירי חשמל לבנים אשר נחשבים ליצירת אומנות לכל דבר ועניין. דוגמא לכך היא סדרת מכשירי החשמל הלבנים והמרהיבים של מעצבי על דוגמת קארים ראשיד, אורה איטו ופיליפ סטארק עבור Gorenje.

מותג העל Gorenje מזוהה עם אומנות המטבח מזה כשישה עשורים, וליין מוצרי החשמל שלו מדגים זאת היטב. מעצבי העל העניקו את הפרשנות שלהם לשאלת המראה של מכשירי החשמל ורתמו את ה"קסם" שלהם כדי ליצור מכשירי חשמל ייחודיים, רעננים ואומנותיים. הסדרה מספקת פרספקטיבה חדשה, המבטאת יציאה מהצורות הגנריות.

מעצב העל הצרפתי אורה איטו, הידוע ביצירתיות חסרת הגבולות שלו, השתמש בסדרה בלבן "לה בלאנק" – צבע נצחי המרחיב את מראה החלל, יוצר בעזרת תאורה חכמה משחקי אור וצל ומשמש מצע אופטימלי למוצרי המטבח המשלימים ולגימוריהם. הסדרה כוללת מקרר 1.20 מטר ב"קו אפס", תנור מתקדם עם מערכת שליטה אלקטרונית, כיריים אינדוקציה עשויות קרמיקת זכוכית, כיריים גז המונחות על גבי משטח זכוכית, קולט אדים, מיקרוגל ולוחות דקורטיביים עבור מדיח הכלים, לכולם ניתן להוסיף מגוון "טעמים, ריחות, מציאות ודמיון". "מטבח לבן מספק לכל אדם בחירה אינדיבידואלית אינסופית של ביטוי", הגדיר היטב איטו. "הטוהר והפשטות המשויכים לו מגלים כל פרט, והעיצוב משיג משמעות מיוחדת".

הסדרה של פיליפ סטארק עבור גורניה כוללת תנורי אפייה, מקרר, מיקרוגל אינטרלי, כיריים, מדיח כלים, קולטי אדים ומגירת חימום. החידוש כאן הוא שחזיתות המכשירים הן מראות, שיוצרות מראה מונוכרומטי המשתלב היטב עם ידיות המתכת המרובעות. העיצוב האלגנטי מאפשר לשקף את סגנון העיצוב האישי של בני הבית ומציע גם תוחלת חיים ארוכה מהמקובל, סוגיה חשובה שאינה מובנת מאליה.

מה מפריד ביניכם לבין "מטבח החלומות"? מעל הכל היכרות עם חוקי המשחק העיקריים, חומרי הגלם, המגמות המשמעותיות כיום ודרכי ההתנהלות הרצויות מול הגורמים השונים בשדה המשחק.

מדריך מקיף שיספק תשובות לכל השאלות שחשבתם לשאול, ובעיקר – יסייע לכם להפוך את החלל החשוב ביותר בבית לפונקציונלי, לאסתטי ולאידיאלי עבורכם

רוני אלמוג
צילומים: יצרן

העובדות מראות שהישראלי הממוצע מחליף מטבח אחת
לכ-10-15 שנה, כאשר זוהי לרוב ההוצאה החיונית הגבוהה ביותר בבית והשלישית בגודלה
באופן כללי (אחרי הדירה והרכב). המטבח הוא הלב הפועם של כל בית, בארץ ובעולם, כך
שההחלטה על רכישתו משמעותית. יש במטבח ערב רב של פריטים, שאמורים להשתלב
יחדיו בהרמוניה עיצובית מושלמת.

בשל מורכבות המטבח וריבוי המערכות בו, מומלץ להתחיל בתכנונו מוקדם ככל האפשר – וזה נכון הן במקרה של בנייה והן בשיפוצים. תכנון מוקדם יעשה את החיים שלכם פשוטים יותר, יגדיל את אופציות התכנון ויאפשר חיסכון משמעותי בעלויות. יש לקחת בחשבון אלמנטים מגבילים במבנה, כגון תקרות מונמכות או עמודי בטון שאין לגעת בהם, כדי שבעת הקמת המטבח לא יתברר שאין אפשרות להשלימו כמתוכנן.

עלות
כלכלית ותכנון

התקציב הוא הנקודה הראשונה והחשובה ביותר שעליכם לברר. בדקו מהו הסכום המקסימלי אותו אתם יכולים להקצות למטבח ויידעו את הגורם המעצב בתיקרת התקציב. חלקו את התקציב בין נגרות ארונות המטבח ותכולתם הפנימית (המדפים הנשלפים, הסלסלות, המתקנים הפינתיים וכדומה) לבין הציוד הנלווה: משטח העבודה ואביזריו, מכשירים חשמליים, כיור, ברזים, כיריים ועוד. במטבח חדש החלוקה בין הנגרות לציוד שווה פעמים רבות, אך במטבח משופץ ייתכן יחס שונה משום שחלק מהציוד קיים וההשקעה העיקרית תהיה בנגרות.

ההיגיון העומד מאחורי החלוקה התקציבית הוא עלות ההוצאה העלולה להיגרם בעת חידוש או החלפת פריט: עלות החלפת מכשיר חשמלי למשל אינה כרוכה בשינוי תשתית, ולכן עלותה נמוכה בהרבה מהחלפת ארון מטבח לדוגמא. זכרו שמחיר המטבח יהיה לרוב לפי מטר אורך, כשאלמנטים שאינם סטנדרטיים דוגמת מגירות או פרזול מיוחד מעלים את המחיר.

תכנון נכון מתייחס לצרכים הספציפיים של בעלי הבית. בין הגורמים שיש לקחת בחשבון ניתן להזכיר את מספר הנפשות, הגילאים של בני הבית (למשל בטיחות או הימנעות מצבעים בהירים בבתים עם פעוטות), הרגלי הבישול והקניות של בני הבית, מאפייני המשתמשים (גובה, מגבלות פיזיות) וכן הלאה. קחו בחשבון שינויים צפויים בתא המשפחתי, כמו הרחבת המשפחה, יציאתם של ילדים בוגרים לחיים עצמאיים ועוד. בכל מקרה מומלץ לבחור מטבחים מחומרים איכותיים שיחזיקו יותר זמן, גם אם המחיר הראשוני שלהם גבוה יותר.

המגמות הנוכחיות

ניתן להצביע על כמה מגמות החולשות על מטבחים כיום. הראשונה מהווה מפגש בין הקדמה הטכנולוגית לבין הרצון ההולך וגובר להתבססות על מלאכות יד מסורתיות. בעת הנוכחית קיים מחסור ממשי במשאבים טבעיים, והחשיבה האקולוגית מאפיינת את ענף המטבחים יותר מאי פעם. התוצאה היא האפשרות העומדת כיום לייצור חומרים סינתטיים (חומרים אקריליים, פולימריים, פורמייקות ועוד) המדמים באופן מושלם את המראה, המרקם והתחושה של החומר הטבעי, תוך התבססות על טכנולוגיה מתקדמת. החומרים החדשים הם בעלי מראה אסתטי מרשים, זולים משמעותית בהשוואה לחומרים הטבעיים, עמידים במיוחד ומגיעים בגימורים שונים. התוצאה היא "דור חדש" של חומרים מתקדמים, שקשה ולעיתים בלתי אפשרי להבחין בהבדלים הקיימים בין הטבעי למלאכותי. יש מקרים בהם החומרים המלאכותיים אף עולים על המקור.

מגמה מרכזית אחרת היא "טוטאל דיזיין",
ומשמעותה היא יצירה של שפה עיצובית אחידה בחלל המטבח בפרט והבית בכלל. שילובים של
חומרים, גוונים, גימורים וטקסטורות, ובעיקר חיבור הרמוני ביניהם (שיכול להיות
בצורה אחידה אבל גם מנוגדת), עשוי ליצור שלם אסתטי הגדול מסך החלקים שלו. הדבר
משתלב עם המגמה המקובלת של יצירת חלל פתוח של המטבח והסלון, שמלווה אותנו מזה שנים.

לכך ניתן להוסיף את העובדה שהישראלים ידועים בחיפוש שלהם אחר החידושים, מה שמביא ל"אורך חיים" קצר משמעותית של מטבחים ושל רהיטים בישראל בהשוואה למדינות אירופה. מגמה מקבילה היא האצת קצב השינויים החלים בתחום, ברמת העיצוב, חומרי הגלם והטכנולוגיה, שמביאים לצורך לעקוב אחר השינויים ולהישאר מעודכנים. הצרכן הישראלי מוכן בהמשך לכך להשקיע מחשבה ומאמצים מרובים ביצירת המטבח, מה שבא לידי ביטוי למשל בהעדפה לרכוש את פריטי המטבח השונים בנפרד ולא כמטבח "קומפלט".

סוגי החומרים:

כתוצאה מהכתוב מעלה, ניתן למצוא כיום קטלוג רחב במיוחד של חומרים המשמשים לחיפוי רהיטים וקירות, ריצוף, ייצור חזיתות, משטחי עבודה, פתרונות דקורטיביים ועוד. כל משתמש או מעצב יכול למצוא את הפתרונות המתאימים לו ביותר, בין אם מעולם העץ או מעולם הטבע, חומרים מיוחדים או גימורים חלקים וכן הלאה. בין החומרי הגלם והגמר העיקריים:

1. עץ מלא

העץ מכיל כמות מים גדולה, ולכן עובר תהליכי ייבוש
בכדי למנוע התרחבות או התכווצות בשינויי טמפרטורה. עץ מעובד מנוסר תחילה ואחר כך
עובר תהליך ייבוש טבעי (עשוי להימשך מספר חודשים) או מלאכותי באמצעות תנורים (כ-72
שעות). לאחר ייבושו, מקציעים את העץ ללוחות בעובי של כ-2.5 ס"מ. סוגי העץ
המשמשים לחזיתות מטבח הם אלון אדום או לבן, דובדבן, בוק ומייפל. לעתים רחוקות
משתמשים בעצי טיק, מהגוני, אגוז ואורן.ד

2. לבידים (דיקט, סנדוויץ')

לבידים הם קילופי עץ גושני (מלא וטבעי) המונחים
זה על גבי זה בכיוונים מנוגדים, שתי-וערב. דפי העץ מחוברים בתפירה או בהדבקה,
כשחוזק הלביד תלוי במספר שכבות העץ ובעוביין, הנע בין 3 ל-40 מ"מ. מספר שכבות
העץ תמיד אי-זוגי, כשהשכבות החיצוניות תהיינה בכיוון האורך. לבידים בעובי של עד 8
מ"מ מכונים דיקטים, ומעובי של 8 מ"מ ומעלה – סנדוויץ'. בתעשיית הלבידים
משמשים עצי גבון, אוקומה, צפצפה ואורן. הלביד ידוע כחומר חזק ועמיד בתנאי לחות, מה
שהופך אותו לנפוץ מאוד בתעשיית המטבחים.

3. שבבית

שבבית (סיבית) עשויה מנפולת השבבים הנוצרים בעת
קילוף העץ בייצור הלבידים, שבבים הנאספים ונכבשים יחד עם דבק. לוחות השבבית עשויים
שלוש שכבות, כששתי השכבות החיצוניות יוצרו משבבית עדינה כדי שפני השטח יהיו חלקים
ונוחים להדבקה. השבבית עדיין תופסת נתח ניכר בתעשיית הדלתות, בזכות איכות ועמידות
גבוהים ומחיר אטרקטיבי. קיים כיום בלבול מסוים בין מלמין לבין
סיבית, כאשר בפועל לא מדובר באותם חומרים. המלמין הוא למעשה השכבה העליונה של
הרהיט, הציפוי, כשגם כאן יש שימוש במיטב הטכנולוגיות ליצירת עיצובים וסגנונות
מגוונים.

MDF, HDF. 4

לוחות סיבי העץ, ה-MDF, עשויים אף הם מנפולת תעשיית השבבים. כאן הייצור מורכב יותר וכולל
שלבים של אידוי הסיבים, הוספת שרף, ייבוש ויציקה לתבנית בתהליך המשלב ואקום וכבישה
דו-שלבית. לאחר ליטוש, מאפשרים פני השטח החלקים של ה-MDF
צביעה או כיסוי וגימור ברמה גבוהה. משום שהלוח עשוי מקשה אחת, אפשר
ליצור עליו תבליטים וחריטות עד לעומק של 6 מ"מ. הלוחות אינם רגישים לשינויי
מזג האוויר ולפיכך לא יופיעו בקיעים בצבע. כיום משלבים בהם חומר בעל עמידות לחרקים
המכיל גם מעכבי בעירה. למרות זאת, ה-MDF
אינו עמיד בתנאי לחות קשים לאורך זמן.

בשנים האחרונות החל שימוש בחומר הקרוי HDF, הזהה כמעט בהרכבו ל MDF-אך נעשה בו שימוש בדבקים חזקים שאינם פולטים חומרים מסרטנים. בנוסף השבבים שמהם מכינים אותו הם מעצים שלא נכרתו במיוחד למטרה זו.

5. זכוכית

זכוכית היא חומר גלם פופולארי בשל מגוון יתרונות,
דוגמת עמידות ואמינות, שילוב פשוט עם חומרים שונים, שמירה על צבע לאורך זמן, פשטות
בניקוי ושלל אופציות עיצוביות. כיום אפשר לשלב בין סוגי זכוכית מגוונים, לרבות
זכוכית שקופה, זכוכית חלקה, זכוכית בעלת טקסטורה מחוספסת וזכוכית מחוסמת. הזכוכית
המחוסמת מוקשה בתהליך חימום הגורם להתפוררותה במקרי שבר, והיא בטיחותית ויקרה
יחסית.

את הזכוכית אפשר לעבד באמצעות ליטוש פאזות, קידוח חורים ליצירת דוגמה או לשם חיבור, עיבוד צורני בדפנות כדוגמת ריקועים או גלים, צריבת חול אומנותית או צביעה. בטכנולוגיות העכשוויות ניתן להדפיס טקסטורות או אפילו תמונות אמנותיות על גבי זכוכית.

6. חומרים פולימריים

כאן אפשר למצוא חומרים כמו קוריאן העשוי תחמוצת אלומיניום, אקריל ומינרלים טבעיים. רכיבים אלה וטכניקת העיבוד הייחודית מקנים לחזיתות, למשטחים ולכיורים יצוקים מראה הומוגני ללא חיבורים נראים. הקוריאן קל לניקוי ואפשר ללטשו אחת למספר שנים כדי לחדש את מראהו. חומר נוסף בקטגוריה זו הוא פראפן, המגיע לרמת שקיפות של זכוכית צבועה אך אינו זקוק למסגרת כשמשתמשים בו כחזית. ככלל הפולימר משמש במידה רבה לדימוי צבע וליצירת מראה אחיד וחזק

הציפויים

1. פורניר

קילוף של שכבת עץ גושני (מלא וטבעי) בעובי שבין
0.2 ל-0.8 מ"מ. הפורניר ניתן להדבקה על גבי בסיס לביד, MDF או שבבית. הוא משמר את יתרונות העץ הטבעי, אך לא מתעוות או נסדק.
מה שכן, הפורניר רגיש לשינויי מזג אוויר ולכן נוהגים לצפות אותו בפוליטורות לכה או
בייץ. כדי לקבל מראה יוקרתי יש להקפיד על דוגמת עץ החוזרת על עצמה, אם כי בלתי
אפשרי לקבל דוגמאות זהות בכל רצועה.

2. פורמייקה

פורמייקה עשויה משכבות נייר לבן וחום על בסיס
סיליקון, המעובדות בתהליך המשלב חום ולחץ. בכוחה של הפורמייקה להעניק את המראה
והתחושה של שלל חומרים אחרים, לרבות עץ, שיש, בטון, דימויי בד ועוד. הפורמייקה
קשיחה ועמידה נגד שריטות, רטיבות ואש. אפשר לרחוץ אותה והיא אינה דורשת טיפול
מיוחד. פורמייקה דקה בעובי 0.5–0.6 מ"מ משמשת בעיקר לציפוי פנים הארון, ואילו
בעובי של 1.2 מ"מ משמשת בעיקר לציפויים חיצוניים על גבי לוחותMDF
, שבבית או לבד.

3. צבע

שני סוגי צביעה עיקריים קיימים בתחום החזיתות.
צביעה אטומה על גבי MDF או לביד, וצביעה שקופה
המיושמת על גבי פורניר או עץ גושני, על מנת שסיבי העץ ייראו מבעדה.

שילובים
נפוצים של חומר וציפוי ליצירת דלתות מטבח:

דלתות עץ מלא רב/תלת שכבתי –
הדלת עשויה במלואה מלוחות עץ המודבקים בלחץ ויוצרים פלטה אחידה. דלתות אלה עשויות
לרוב משלוש שכבות של כ – 7 מ"מ, כשהלוח האמצעי הפוך בכיוון הסיבים במטרה
להעניק לדלת עמידות נוספת בפני התעקמות.

סוג נוסף הוא דלתות מעץ מלא הבנויות כמסגרת
היקפית הבנויה מארבעה לוחות המחוברים בזווית ישרה או בזווית של 45 מעלות. לפנים
המסגרת מוכנסת מילואה מעץ או מפורניר, שבשל נטייתה להתרחב או להתכווץ בהתאם לתנאי
הלחות ממוקמת במרחק 3 מ"מ מתוואי המסגרת הפנימי. דלתות עץ חייבות בציפוי שכבת
מגן (לכה או בייץ). הסגנון יכול להיות פשוט אבל גם "כבד" יותר.

דלתות פורמייקה – מגוון
הצבעים והדוגמאות הקיימים בפורמייקה כמעט אינסופי וכולל גימור חלק או מפוספס,
מרקמים המחקים את הטבע, גימורים מטאליים ועוד. בעבר החומר נתפס כעממי משום שניסה
לחקות את מראה העץ הטבעי. כיום עומדות דלתות הפורמייקה בפני עצמן ומציעות שלל
יתרונות, כולל עמידות גבוהה בפני שריטות.

דלתות פוסט פורמינג –
שיטת כיפוף לוח הבסיס עם ציפוי פורמייקה בעובי 8-0.5 מ"מ ליצירת פינות ודפנות
עגולים בגימור מושלם. עיצוב זה נתפס היום כמיושן.

דלתות פוסט פורמינג מיוחדות –
דלתות MDF מצופות פורמייקה המשופעות
לארבעה כיוונים. אפשר לקבל את הדלת עם קנטים מעץ, הנותנים מראה של דלת מעץ מלא. גם
דגם זה אינו אופנתי כיום.

דלתות פורמייקה תלת ממדיות –
בעזרת טכנולוגיה ייחודית להגמשת הפורמייקה, מייצרים דלתותMDF
עם אפשרות להבלטות והטבעות.

דלתות פורניר – מופיעות
כדלתות מסגרת עץ עם מילואה פנימית העשויה דיקט או MDF ומצופה
פורניר, או דלת העשויה יחידה אחת של דיקט או MDF ומצופה
כולה פורניר. המראה המתקבל הוא של דלת עץ מלאה, אותה אפשר להשאיר בגוון הטבעי או לצבוע.

דלתות פולימר –
הפולימר הינו יריעה של חומר דמוי פורמייקה ברמת גמישות גבוהה שמגיע במגוון צבעים
וטקסטורות. בסיס הדלת עשוי MDF בו
ניתן לבצע עיבודים וחריטות כיד הדמיון. את החזית המעובדת/חרוטה מצפים עם דבק מתאים
ביריעת הפולימר בתהליך של כבישה חמה. לדלתות עמידות רבה בחום, לחות, שחיקה וחומרים
כימיים.

דלתות זכוכית – כיום
אפשר למצוא מטבחים שלמים הבנויים על דלתות זכוכית. שילוב הזכוכית כתחליף לדלת
הרגילה מעניק מראה קליל ומאפשר יצירת אפקטים של תאורה וצבע. מלבד דלתות זכוכית
מלאות, המורכבות כיחידה אחת, אפשר לשלב בין מסגרת עץ מלא למילואה מזכוכית או
מילואה מזכוכית במסגרת אלומיניום. דלתות הזכוכית מצוידות בבולמי זעזועים ובמעצורים
מיוחדים המונעים סדקים ושברים בעקבות טריקת הדלת.

דלתות מצופות נירוסטה –
דלתות במראה התעשייתי הקר, שבו אפשר לשלב גם יחידות עץ, זכוכית או צבע. הנירוסטה
היא מתכת בעלת טקסטורה חלקה, העוברת עיבוד מבריק או מט. מכיוון שטביעות אצבעות
אינן ניכרות על הנירוסטה המוברשת, היא נחשבת לפרקטית בשימוש בחזיתות המטבח.

דלתות מצופות אלומיניום – לאלומיניום מראה חלק ונקי והוא בעל גימור מט משי. הוא אינו רגיש לטביעות אצבעות ולכן שימושי יותר מנירוסטה כחיפוי לכלל המטבח. ציפוי זה דק, קל, אינו רגיש למים ובעל עמידות בינונית לשריטות. מחירו יקר יחסית.