פורסם ב- כתיבת תגובה

תאריך חדש לתערוכת העיצוב במילאנו

 

סוף סוף אנו יכולים להכריז על התאריך בעקבות דיונים ארוכים ונרחבים
בין הנהלת סלון דל מובייל לפירה מילאנו למציאת פתרון טוב לקיום התערוכה  לאור המגפה המתמשכת

רוני רבינו

המהדורה השישית של הסלון תתקיים בשנת 2021 לא באפריל כמקובל, אלא בספטמבר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נשיא סלון דל מובייל, קלאודיו לוטי אמר בראיון "היכולת להחזיק את סלון בשנה הבאה היא בראש סדר העדיפויות של כל אלה מאיתנו שחייהם סובבים סביב עיצוב. השתדלנו מאוד בשבועות האחרונים לא להצהיר על הכרזות או הודעות שייתכן כי לאחר מכן יש לדחות או לתקן לנוכח ההתפתחות מַצָב הקורונה העולמי. העברת התאריכים של סלון דל מובייל אינה רק עניין של דחיית בלוח השנה, עלינו גם לקחת בחשבון את הימים הרבים הנדרשים להקמה ולפירוק הביתנים, אשר צריכים להתאים לדרישות של המצב הנוכחי.
עכשיו, כשהשגנו את הפתרון הטוב ביותר האפשרי, הודות לשיתוף פעולה של פיירה מילאנו, אנו יכולים לאשר את התאריך החדש.

אנו מאמינים כי העברת היריד לספטמבר תשאיר מספיק זמן להמשיך
לבנות את התערוכה עד שהמגפה תדעך וכי הדבר יספק הזדמנות אמיתית לבעוט עיצוב ברמה העולמית

כולנו זקוקים לסלון במילאנו. במהלך החודשים האחרונים לקוחות
ומעצבים מכל רחבי העולם, והעיתונות עוקבת אחרינו ברמה הבינלאומית,
ביקשנו מאיתנו כל הזמן לאשר את התאריכים למהדורה זו.

"אנחנו נהיה שם, ואנחנו נהיה אטרקטיביים עם עוד יותר מוטיבציה, בדיוק כמו המוטיבציה של כל החברות העובדות לעצב ולייצר את המוצרים הטובים ביותר".

לאחר תקופה כה ארוכה של בהתרחקות פיזית וחברתית בכל תחום, היינו רוצים לראות את הסלון כהזדמנות לפגישה ולדיון בפועל, והזדמנות לכולנו לשתף אותנו ברעיונות חדשים בעולם העיצוב.

המהדורה ה -60 תאגד לראשונה את כל קטגוריות המוצרים בעולם העיצוב לרגע מיוחד אחד.

מחכים לכם בתערוכה

פורסם ב- כתיבת תגובה

ביקור בדירה מעוצבת באזור לומברדיה, איטליה

למרות שמדובר באחת המדינות שחטפו את המכה החזקה ביותר מנגיף הקורונה. איטליה מצליחה להתאושש מהמשבר, להפיק לקחים ואנחנו זוכים לביקור במטבח בעיירה מראייט Merate, עיירה קרוב ללקו  Lecco שבדרך כלל מושכת אליה תיירים מכל פינה בלומברדיה

 

רוני רבינו

האזור יפיפייה מוקף בירק, מדובר בדירת גן שכל חלונות הבית פונות לחוץ והמטבח הוא לב הבית. הדירה שייכת לזוג הצעיר שבחר לרהט את הבית בקו עיצוב מודרני ונקי אך גם דינמי וצעיר שמשלב פתרונות פונקציונליים בהתאם למסגרת התקציב שלכם.

הבחירה בקו עיצוב מטבח מקבילי בשחור ולבן שפתוח לחלל הבית, על מנת לטשטש את צד האחסון הגבוה שאינו חושף את מוצרי החשמל החבויים הוא נצבע בגימור לכה לבן טהור.  מולו ניצב אי שחור בגימור מלט ועליו משטח מרחף ב 45% מעלות ובצד שפונה לחלל הציבורי משטח עץ אלון שבולט ב- 30 ס"מ ומאפשר ישיבה נוחה לאכילה, מדובר בדגם FLY של מטבחי RIFRA  האיטלקיים.

צבע המלט השחור שובר את הרכות והוא מקפיץ את המראה של המטבח המינימליסטי הנקי לאלגנטיות מתוחכמת. משטחו העליון של האי עשוי למינם קלצ'ה שמשלב טכניקה של עיבוד ידני.

"כל הדירה עוצבה כך שהמטבח יהיה מרכז החיים ולב הדירה. רצינו לייצר תחושה ניקיון מינימליסטי אך גם אלגנטיות מתוחכמת"

 

דבורה בעלת הבית מספרת שהמטבח נרכש זמן קצר לפני תקופת הקורונה והפך בזמן הסגר למוקד הבית ברוב שעות היום. והתחושה שליוותה אותנו שהחלטה לרכוש מוצר איכותי שמשתלב עם סביבת המגורים ומעניק אופי לבית ובאותה מידה פונקציונלית במיטבה היתה מדויקת ומילאה אותנו  בתחושת שביעות רצון מהתוצאה.

העיצוב שנבחר העניק שינוי מהותי באווירה בבית ובחווית השימוש במטבח. האינטראקציה בין הסועדים, המבשלים והשוהים בבית מעניקים נוחות ופתיחות ויחד עם זאת שומרים על ניקיון עיצובי מתוחכם שהיו הבסיס לבחירה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

מדריך למבקרים בתערוכת העיצוב במילאנו

שבוע העיצוב הבינלאומי במילאנו נחשב לאירוע העיצוב הגדול והמפורסם ביותר בעולם. האירועים בשבוע זה הם רבים – כאלף אירועים במקביל – והתחושה היא שאתם רוצים לראות הכול. מאיפה מתחילים, איך בוחרים מה לראות ועל מה נאלצים לוותר?

לקראת תערוכת הרהיטים המטבחים הקרובה, הכנו עבורכם סקירה מקיפה עם כל מה שחשוב לדעת לפני הביקור בה

רוני רבינו

צילומים: רוני רבינו

הערה: בעקבות משבר הקורונה באיטליה, נדחתה  תערוכת העיצוב. נעדכן קרוב יותר למועד האם היא אכן תתקיים

רישמית זה נחשב כחוויית המאסט של כל חובבי העיצוב. אדריכלים ומעצבים טסים מדי שנה כדי להתעדכן בכל מה שחדש בתערוכת העיצוב הבינלאומית Salone del Mobile בעיר מילאנו שבאיטליה.  למשך שבוע ימים לובשת העיר חג, מאות אלפי מעצבים וחובבי עיצוב מרחבי העולם שוטפים את רחובות העיר באירוע שכולו השראה, חדשנות ויצירה. חלונות ראווה, מבנים היסטוריים לצד מבנים מודרניים, כל חלל ומחסן הופכים לחלל תצוגה מושקע ומרהיב ביופיו.

האירוע המרשים הזה התרחש השנה בפעם ה 56 ויותר מ- 400 אלף ביקרו בשישה ימים. מה שהוכיח שהתערוכה היא מפגן כוח מרשים ומיוחד שפתוח לאנשי מקצועי כמו גם לקהל הרחב ובכל שנה כמות המבקרים באירוע רק גדל.

 

 

 

 

 

האירועים בשבוע העיצוב הם רבים, כאלף אירועים במקביל והתחושה היא שאתה רוצה לראות הכול אז איך מתמודדים עם תחושת הפספוס ?

מאיפה מתחילים, איך בוחרים מה לראות ועל מה נאלצים לוותר

"מחפשים את המטמון" בתערוכה המרכזית

התערוכה המרכזית Rho Fiera Milano מתפרסת על פני כחמישה ק"מ במרכז ירידים עצום, בהשתתפותם של כ-2,000 חברות ומותגי עיצוב מובילים. הגודל והעוצמה של המקום מחייבים תכנון מראש, לכן הכינו רשימה מסודרת של הביתנים בהם אתם רוצים לבקר. ביומיים בהם ביקרתי במתחם המרכזי, רצתי מקצה אחד של המתחם לאחר – ובכל זאת הספקתי לראות בצורה ראויה לא יותר מארבעה ביתנים. אל תשכחו להצטייד בנעליים נוחות. את הבגדים היפים השאירו לביקורים "מחוץ לסלון" ולאירועי ההשקה בשעות הערב.

בכניסה לתערוכה נמצא מרכז מידע והדרכה שמספק תשובה לכל שאלה שתרצו לדעת. דפדוף מהיר בתוכניה, הניתנת ללא עלות כספית, מלמד אותנו שאין סיכוי להצליח ולראות את הכול. חפשו מקום לשבת ולתכנן להיכן הולכים. בין שבילי הכניסה לביתנים ממוקמים בתי קפה מעוצבים אשר ריח הקפה, הכריכים והעוגות בהם מזמין לשבת, שבו בנעימים ותכננו את מסלול ההליכה. סמנו  את הביתנים בהם אתם מעוניינים לבקר.

טיפ : בשבילים שמובילים לביתנים מתנהל "מרדף" אחר מעצבים ולקוחות פוטנציאליים. החברות מציפות אתכם במתנות ובחומר פרסומי כמו תיקים וגאדג'טים. מגזיני העיצוב המובילים בעולם מדפיסים גרסה חגיגית לכבוד האירוע ופשוט נמסרים ללא עלות והם עשירים בחומר להשראה. המלצתי האישית היא להצטייד בטרולי ולא בתיק גב. נדמה שהחומרים הם קלים, אבל בסופו של יום הם מצטברים למשקל כבד.

שיטוט בתערוכה דומה למשחק "חפש את המטמון", בו הפרס מורכב מגילוי מקומות חשובים ומעניינים. ישנם שלטים רבים שיעזרו לכם למצוא את הדרך בתערוכה הגדולה והענקית הזאת, אך לעיתים קרובות אתם תיסחפו אחרי ה"עדר".

הביתנים בתערוכה ממוספרים לפי נושאים. בכל ביתן יש לפחות חברה אחת בעלת מוניטין שסוחפת אליה את מרבית המבקרים. תוכלו לזהות חברות כאלה במהרה לפי התור הארוך. חשבו אם כדאי לכם להמתין בו.

המלצה אישית: איני מוותרת על ביקור בתערוכת המעצבים הצעירים Salone Satelite. זהו חלל דינמי, פחות מפואר אבל מלא בהברקות. עבודות של מעצבים צעירים מרחבי העולם שנחשפים לראשונה בפני עשרות אלפי מבקרים שחיים את עולם העיצוב. יש להם סיכוי לא מובטל לחשיפה ולהזנקה משמעותית לעבר קריירה בין-לאומית.

מחוץ לסלון

החלק האחר של מסלול התערוכה המסורתי היא סצנה אלטרנטיבית תוססת המכונה Fuori Salone "מחוץ לסלון" בשנים האחרונות היא הסצנה האמיתית.  מותגים וחברות גדולות נדדו מהתערוכה המרכזית לתצוגות במחסנים ומפעלים נטושים שהוסבו לחללי תערוכה אלטרנטיביים מרהיבים ביופיים.  כל רובע פיתח זהות שונה עם מיתוג אחיד ושפה עיצובית ברורה זה נועד להגביר את הסינרגיות בין אנשים, מחוזות, סחר ויוזמות חברתיות בחיפוש אחר "האוצר" הלא ידוע תרבותית, כלכלית ועסקית

 

רובע בררה הבוהמי והסטייליסטי, על רחובותיו מרוצפי האבנים והסמטאות הצרות, נמצא מצפון למרכז העיר. יש בו גלריות, חנויות ואולמות תצוגה יוקרתיים. האופי האומנותי ומיקומו הנוח הפכו אותו למבוקש. העיצוב מתקיימות בו השקות ותערוכות של מותגים מובילים: אבן קיסר למשל שכרה בעבר ארמון ששכן בו נפוליאון וקיימה בו אירוע ענקי. המבנים מסביב משמשים תפאורה מושלמת ויוצרים סינרגיה בין חדש לישן. בכיכר הדומו לרוב נמצא המיצג מרכזי של התערוכה.

 Via Tortona רובע ויה טרטונה

רובע טרטונה מוכר במיוחד בתעשיית העיצוב. ברובע המון חנויות מעצבים היפסטריות, שמציגות את יצירותיהם של מעצבים פחות מוכרים אך מבטיחים. החוויה המרהיבה היא היחס בין המבנים הישנים לחדשים והשילובים שבין בטון וברזל חשוף, עץ וצמחיה. החצרות הפנימיות שנשמרו מעניקות השראה רבה למציגים ברובע.

רובע איסולה Isola
מצפון למילאנו, מעבר לתחנה המרכזית, שוכן אזור איסולה הצעיר, ההיפסטרי והמעט שכונתי. הוא מאופיין בחצרות היסטוריות ורחבות ידיים המציגות בעיקר תערוכות אדג'יות וניסיוניות, תוך מתן במה למעצבים בתחילת דרכם. זאת לצד תערוכות פופ-אפ, גלריות ובתי קפה עכשוויים ונעימים לרביצה. תוכלו להשתתף בסדנאות ולשוטט בשוק מעצבים שמתקיים ברובע.

תכנון הטיול
כדי לא לפספס את כל היופי שמסביב חשוב לתכנן את ימי הביקור במילאנו, הטיסות, מקום הלינה, התחבורה הציבורית בעיר ועוד. שאלת מיליון הדולר היא מתי לרכוש כרטיס טיסה. מועדי התערוכה ידועים כשנה מראש. מהניסיון שלי בדרך כלל יש שלושה חלונות זמן עם סיכוי טוב יותר לתפוס טיסה זולה: זמן רב מראש, כחצי שנה לפני התערוכה או בחודש-חודשיים שלפניו. במועדים אלה חברות התעופה מגדילות את כמות הטיסות בגלל ביקושים, והמחירים יורדים. אפשרות נוספת היא להזמין טיסה ברגע האחרון – יום לפני התערוכה או אפילו לאחר פתיחתה – מחברות תעופה המנסות "להיפטר" מכרטיסים שלא נמכרו.

בדקו את האפשרות של טיסה עם עצירת ביניים. היא עשויה להוזיל את העלויות משמעותית, וההמתנה לרוב היא בת שעתיים בלבד. בכל מקרה שיקלו לבטח את כל החופשה שלכם למקרה של ביטול מכל סיבה. העלות אפסית וממש כדאית.

הגעה משדה התעופה וחזרה

בסמוך למילאנו שני נמלי תעופה. הגדול יותר הוא מלפנזה, צפונית-מערבית לעיר. חלק מהטיסות מגיעות לחלופין לשדה התעופה לברגמו, אוריו אל סריו צפון-מזרחית ממילאנו. מלפנזה וברגמו מרוחקים מן העיר כמעט אותו המרחק, כ-50 ק"מ, בכיוונים מנוגדים.

משך הנסיעה לעיר אורך כשעה. הרכבת נקראת "קדורנה", ומיד ביציאה מטרמינל 1 או 2 יש שילוט אליה. עלות הנסיעה 13 אירו. אוטובוס או שאטל עד לתחנה המרכזית בעיר יעלו 8 אירו. אם אתם עייפים, כבדים במטען או סתם רוצים להתפנק תוכלו לקחת מונית. כדאי להזמין מראש את המונית מהארץ.

הנסיעה בתוך מילאנו
במילאנו פועלת חברה אחת שמפעילה את האוטובוסים, הטראם, החשמלית והמטרו. ניתן להגיע כמעט לכל פינה באחד מאמצעי התחבורה האלה או בשילובים שונים. מומלץ להשתמש באפליקציית Google Maps, המאפשרת לראות את דרכי ההגעה ליעד המבוקש בתחבורה הציבורית או אפילו ברגל. כרטיסים לתחבורה יש לרכוש מראש במכונות האוטומטיות המוצבות במטרו או בקיוסקים הפזורים בעיר בשם "טאבקי" (Tabachi). אופציה נוספת היא אפליקציית ATM Milano בה ניתן לרכוש כרטיסים בקלות באשראי או ב-Paypal.

דרך מהנה להתניידות בעיר, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת, היא רכיבה על אופניים. מילאנו היא עיר מישורית ונוחה לרכיבה. יש כמה חברות להשאלה אוטומטית של אופניים באמצעות אפליקציה, כשבתום השימוש ניתן להשאיר את האופניים בכל נקודה בעיר.

לסיכום מדהים כמה אפשר לחוות בחמישה ימים – גם אם זוכרים שמרגע היציאה מהמלון עד לחזרה אליו (מעולפים מעייפות) עוברות כ-18 שעות וגומעים בערך אותו מספר של קילומטרים בהליכה. אני חוזרת מהתערוכה תמיד עם תחושת פספוס אבל גם מלאה בהשראה ובאנרגיה. אני זוכרת שתמיד יש את שנה הבאה, ולבטח אפיק לקחים לפני הביקור הבא בתערוכה.

פורסם ב- כתיבת תגובה

המיטב של 2019

מצד אחד, מטבח מפואר בעל מראה עתידני, קווים גיאומטריים מושלמים וטכנולוגיות מתקדמות. מן העבר השני, מטבחים זעירים בעיצוב מינימליסטי שאפשר לשכוח שהם קיימים. והדבר המעניין ביותר? כולם יכולים להתאים כמו כפפה ליד לצרכים של האדם המודרני.

סקירת המטבחים זוכי הפרסים של חברות Snaidero האיטלקית ו-Sanwa היפנית, שמראים שלחדשנות אין גבולות גיאוגרפיים

ליאור פרג'

צילומים: יצרן

מדי שנה, מוענקים אינספור פרסים למטבחים השונים. פעמים רבות הבחירה נובעת משיקולים אסתטיים, בעוד שבמקרים אחרים הפונקציונליות היא שמדברת. המטבחים הבאים שנציג בכתבה – של החברות עטורות הפרסים Snaidero ו-Sanwa – נראים לכאורה שונים לחלוטין. בפועל יש ביניהם כמה נקודות דמיון.

כשלמטבח צורה משלו

"גיאומטריה מושלמת", "רגש טהור", ו"מחווה יפהפיה" הם חלק מהאופנים בהם מגדירה חברת המטבחים האיטלקית Snaidero את סדרת מטבחי Vision, שעיצב עבורה בית העיצוב האיטלקי Pininfarina. המטבח העניק ל-Snaidero את הזכייה ה-15 שלה בפרס העיצוב היוקרתי מטעם Chicago Antenaeum, מוזיאון הארכיטקטורה והעיצוב בשיקאגו. מעבר למראה יוצא הדופן של מטבחי Vision, יש בהם כמה נקודות שמסבירות את הזכייה – וגם מלמדות דבר או שניים על עיצוב המטבחים המודרני.

Snaidero

המטבח מבטא, לדברי החברה, את הדרישות העיקריות בחוויית העיצוב כיום: השראה, טכנולוגיה ומחקר לגבי חומרים. הוא מציג את הטרנד הנוכחי של חללים ביתיים מתמשכים, עם משטחים הזורמים בצורה חלקה וחומרים היוצרים תחושה מיידית של טוהר ושל בהירות, כפי שמנסחים בחברה. קווי המטבח זורמים, בצורות שונות, ויוצרים בכך את אותה גיאומטריה שמגדירים ב-Snaidero כ"חסרת רבב". המטבח מבטא אינטרקציה בין אלמנטים ומשטחים במטבח. הואו כולל בין היתר דלת בעלת קצה משופע ב-30 מעלות המתמזגת עם ידית פרופיל העשויה מאלומיניום שחור, ובכך תורמת לתחושה הסימטרית המתקבלת.

יחידות הבסיס עבור האיים וחצאי האיים, אלמנטים בולטים אחרים בעיצוב של Vision, מעוצבות אף הן בצורה מרשימה. היחידות פותחו במלאכת יד מעץ מילה מרובד ומעוצב. את יחידת הבסיס ניתן למצוא בעץ מילה מוכתם באגוז. הבסיס המפוסל של האי/חצי האי, העשוי מעץ מילה מעוצב היטב, הוא במידה רבה הסממן הבולט בעיצוב. אלמנט בולט אחר בהן הוא פס ה-LED עשוי הסיליקון המובנה, המלווה את הצורה הגיאומטרית. קולט האדים התלוי בלב המטבח משולב עם מדף מעץ, המשקף את צורת הבסיס ומוסיף בהירות למטבח.

התכנון של האי כולל דלתות בלבן אקרקטי עם לכה בגימור מט, משטח עבודה מבוסס קווארץ וחצי אי בגימור קווארץ סטן שחור. כדי לשמור על ההרמוניה והזרימה, ועל מנת להציע אחסון גמיש, תוכננו בצד המטבח ארונות עם דלתות אלכסוניות. הארונות פתוחים בחלקם, והקווים האלכסוניים הבולטים משתלבים במשוואה הגיאומטרית הכללית של המטבח.

התוצאה של כל אלו היא חלל בו "הדמיון והחידושים הטכנולוגיים נפגשים יחדיו על מנת ליצור חלל מעורר השראה, המעמיד את המשתמש במרכז וכולל זהות מובחנת", כפי שמתארים ב-Snaidero. "המטבח בעל המשטחים הזורמים והגיאומטריה המושלמת מספק לא רק יופי חיצוני, כי אם פונקציונליות".

Snaidero

הגודל כן קובע

חברת Sanwa היפנית זכתה לתשומת לב רבה בתערוכת Salone del Mobile של 2018, בו גם הייתה אחת משלוש הזוכות בפרס Salone del Mobile.Milano Award עבור תרומתה לעולם הריהוט והעיצוב. מעבר לנוכחות שאינה מובנת מאליה של חברה אסייתית בשדה המשחק האירופי, נראה ש-Sanwa פשוט הציעה פתרון שמתאים כמו

Sanwa

כפפה ליד לצרכים של העת הנוכחית. בתערוכה הציגה החברה מטבח מינימליסטי ועדין במיוחד, כפי שמאפיין את התרבות היפנית כמכלול וכפי שרבים מחפשים כיום בעיצוב המטבח שלהם. המטבחים בסדרה של Sanwa מצומצמים בגודלם, מה שמבליט אותם בהשוואה לחברות המציגות מטבחים בומבסטיים פי כמה.

המטבחים שהוצגו בתערוכת 2018/19 הראו לצד המינימליזם טכנולוגיית ייצור מתקדמת. הם כללו חזיתות עשויות לוחות תעשייתיים יצוקים, מצופים לכה מבריקה באחד מבין כמה גוונים. חידוש מעניין הוא אחסון ארונות המטבח בתוך ארוך "אב" המקל על שילוב היחידה בחלל ויצירת הרמוניה בשטח. בכך יכולים המטבחים לספק פתרון לחללים קטנים במיוחד, או לחלופין לאנשים המעוניינים לעצב מטבח בתקציב נמוך יחסית.

המוצרים החדשניים של Sanwa בשנים האחרונות פועלים על פי העקרונות האלו. כך למשל אפשר להזכיר את ה-QB 01, "המטבח שהולך איתך" – יחידת מטבח קטנה על גלגלים שניתן לשנע ממקום למקום. המטבח עשוי חומר טבעי לחלוטין בשם Paperstone (שילוב של נייר ממוחזר ושרף), בעת פתיחתו יכול לכלול ברז, כיור, כיריים קטנים, מקרר קטן, קרש חיתוך ועוד. CH 01  הוא מטבח ההופך בעת סגירתו למזנון עץ (מעץ נרה יפני) ומציע משטח ובו כיור, כיריים, מדף קירי ועוד. EO 01 היא יחידת בישול מבוססת פאנלים שחורים שהופכת עם סגירתה "בלתי נראית" ובעת פתיחתה מציעה כיריים אינדוקציה, כיור, משטח עבודה וכמה אקססוריז מועילים.

Sanwa

למרות השוני בין מטבחי Snaidero ו-Sanwa, יש ביניהם מכנה משותף: הם מראים כיצד מטבחים הופכים למוצלחים בעיקר כאשר הם מציעים חידושים הרלוונטיים לעת הנוכחית, מבטאים את הקו העיצובי העדכני ומספקים מענה לצרכים הקיימים של משתמשי המטבח. במקרים כאלו, ייתכן שלא צריך פרסים שיעידו על כך.

פורסם ב- כתיבת תגובה

קרנבל של עיצובים

הם עובדים ביחד כבר עשרות שנים ("כמעט כמו נישואין"), מעמידים במרכז יצירותיהם את תרבות החיים הברזילאית, רואים את המעצבים כמספרי סיפורים ונחושים לשמור על כדור הארץ שלנו. ראיון בלעדי עם האחים קמפאנה, מעצבי העל הברזילאים שעבורם הלא נורמלי הוא הנורמה

ליאור פרג'

Courtesy of Campana Studio

צילומים: Fernando Lazslo, Bob Wolfenson

אומרים שלא כדאי לערב משפחה ועסקים. אם הייתם אומרים לפני כמה עשרות שנים לבני משפחה קמפאנה שהאחים הומברטו ופרננדו יעבדו ביחד, ועוד יהיו מעצבי על מהשורה הראשונה בעולם, יכול להיות שכמה גבות היו מורמות בשולחן. הומברטו, יליד 1953, למד משפטים. פרננדו, שנולד שמונה שנים לאחר מכן, פנה לאדריכלות. רצה הגורל ושניהם החליטו לאחד כוחות וליצור רהיטים. בהמשך גם הקימו את Campana Studio. והשאר היסטוריה.

"הסוד שלנו הוא שאנחנו רבים כל הזמן". הומברטו (משמאל) ופרננדו קמפאנה.

הם מגדירים את עצמם כשונים לחלוטין, שני חצאים מנוגדים. אבל אולי זו אחת הסיבות להצלחה שלהם. "למען האמת, הסוד שלנו הוא שאנחנו רבים כל הזמן! זה כמעט כמו נישואין", צוחק הומברטו. "במלוא הרצינות, אנחנו עובדים בצורה סימביוטית, שיתופית. אני מביא משהו לשולחן, פרננדו ממשיך ממנו וכן הלאה. זה יכול להתחיל מדבר מה ביזארי שראיתי ברחוב, חלום שהיה לפרננדו או שיר ששמענו יחדיו. לכל אחד מאיתנו השקפה ייחודית על דברים, וכשהמחשבות שלנו נפגשות יחדיו נוצרת ה"אלכימיה" שהיא למעשה המדריך האמיתי של כל מה שאנחנו עושים".

פרננדו: "אנחנו מנוגדים מבחינת האישיות שלנו, אבל משלימים אחד את השני היטב. הומברטו הוא אומנותי ובעל אינטואיציה נהדרת לבחירת חומרים, צבעים, טקסטורות וטכניקות מלאכה. אני לעומת זאת מתפקד יותר כמו מנהל אומנותי: אני אוהב ליצור אוספים, לבנות תהליכים ולחשוב על קנה המידה התעשייתי. בקיצור, הומברטו הוא האח גדול הטיפוסי שדואג לגבי כל דבר, בעוד אני הצעיר שטופח לו על הגב ואומר "הכול יהיה בסדר". עשרות שנים אחרי שהתחלנו לעבוד ביחד, זו עדיין הדרך המאפיינת אותנו. אנו מקווים שזה יישאר כך. בכל פעם שניסינו לשנות את הדינמיקה הזו, נכשלנו לחלוטין".

"אנחנו מביאים את הסיפור של התרבות הברזילאית דרך העיצוב"

הקריירה של האחים קמפאנה רצופה בהצלחות. הם זכו ברשימה ארוכה של פרסים, פריטים פרי עיצובם נמכרו בסכומי ענק והם היו למעצבים הברזילאים הראשונים שהציגו את יצירותיהם במוזיאון לאומנות מודרנית MOMA בניו יורק. לדבריהם, הם לעולם לא יתפשרו על הסטנדרטים שלהם בדרך להצלחה. האחים קמפאנה נאמנים למסורת ממנה הגיעו באופן מוחלט, כשברזיל בכלל וסאו פאולו בפרט הם מקורות השראה ברורים. רבות מהעבודות שלהם משקפות את ברזיל ואת החיים של התושבים במדינה, הן החלקים הנוצצים והן החיוביים פחות. חומרי הגלם שהם מתבססים עליהם הם מקומיים בחלקם הגדול, ולא רק מסיבות כלכליות.

כך למשל השניים עיצבו לחברת Lasvit מנורות שההשראה שלהן היא הסוכריות הצבעוניות הנמכרות בשווקי ברזיל. צינורות השקיה זרחניים מגומי הרכיבו את כיסא "שושנת הים" פרי עיצובם, בעוד ששטיח יוקרתי במיוחד – שנמכר בכ-35,000 דולר – הורכב מבובות קטנות. אוסף הצעצועים האישי של האחים משנות ילדותם הרכיב כיסא אחר. לעיתים הטבע הוא שמקבל תשומת לב ביצירות שלהם, דוגמת רהיטים שעשו בהשראת בעלי חיים טרופיים.

"באמצעות הבאת הסיפור של תרבות דרך העיצוב, אנחנו מגלים לעולם את העושר של האנשים וההיסטוריה שלנו בצורה ייחודית. בו זמנית אנו מונעים את אפקט "הפיסטור" של העיצוב התעשייתי, בו הכול נראה אותו דבר והמוצרים הם חסרי נשמה. התמזל מזלינו להגיע ממדינה המאמצת כל כך הרבה מסורות ורקעים תרבותיים. במובן מסוים אנחנו משחקים עם כור ההיתוך הזה ומוסיפים אליו טוויסט משלנו, אבל תמיד מכירים במקור שהביא לנו את ההשראה והקונטקסט בו הוא קיים. זהו העיקרון שלנו בתור מספרי סיפורים, ואנחנו אסירי תודה לכך שהעולם מתעניין במה שיש לנו לומר".

 

"כל מעצב הוא מודל לחיקוי"

לצד הרצון להציג את ברזיל במלוא תפארתה, מונעים האחים קמפאנה על ידי חזון אקולוגי. חלק מעבודותיהם מיוצרות באמצעות פריטים שלא נראים לאדם הממוצע שמישים, אפילו פסולת המושלכת לצד הרחוב. אלו הופכים באמצעות שיטות ייצור סיזיפיות, טכנולוגיה מתקדמת והמון יצירתיות לחומרי גלם המרכיבים את יצירותיהם. הם נותנים כבוד לחומרים זמינים ודלים, במטרה לבצע בהם מהפך מוחלט. "בתחילת הקריירה לא היינו באמת מודעים למה מוגדר כ"אקולוגי". אני חושב שזה משהו שמגיע עם החינוך והשורשים הברזילאיים שלנו", מסביר פרננדו. "המשפחה שלנו עברה לברזיל מאיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה, וכמו רוב האנשים מהדור שחווה את המלחמה למדה בדרך הקשה להפיק את המיטב ממה שהיה זמין. סבתי הייתה מקבלת קופסת שימורים ריקה של שעועית והופכת אותה לספל או לעציץ. היא הייתה שותלת ירקות בחצר וחולקת אותם עם השכנים. ככה הם הברזילאים, במיוחד אלו שחווים מצוקה בכל יום. אין להם ברירה אחרת. הם חייבים להתחשב במשאבים כדי לשרוד. התושיה שלהם נובעת מהנחיצות".

הומברטו: "כיום, כמובן, אנחנו מודעים לכך שכמעצבים אנחנו אחראיים למחזור החיים בכל מוצר שאנחנו מייצרים. אני חסיד גדול של תנועת "Think globally, act locally", מכיוון שאני מאמין שכולנו יכולים לתרום להפחתת ההשפעה השלילית של סגנון החיים שלנו על כדור הארץ. כמייסדים של סטודיו לעיצוב, המייצר פריטים לצריכה, זוהי החובה שלנו לחשוב על תהליך ההפקה ודרכים חדשניות להפוך את התרחישים ההרסניים שמתרחשים ברגעים אלו. כל מעצב בעולם חייב להיות מודע לאחריות שלו כיום כמודל לחיקוי, אלא אם הוא מתחבא מתחת לסלע".

המעצב כמספר סיפורים

תהליך העבודה שלהם הוא אינטואיטיבי. הם מתחילים עם רעיון שמסקרן אותם, לו מקורות ההשראה כאמור מרובים. שלב העשייה כולל כשלונות על גבי כשלונות, עד שהם מגיעים לנקודת הרצויה מבחינתם – נקודה בה הם בטוחים שהחומר מגלה את עצמו באופן מלא ומראה "אישיות ייחודית".

אמרתם פעם שהחומר תמיד מגיע ראשון. שהחומרים בהם אתם משתמשים מגדירים את הצורה ואפילו את הפונקציות של המוצר.
הומברטו: "אנחנו מספרי סיפורים, וכמספרי סיפורים טובים עלינו להיות גם מאזינים טובים. זוהי נקודת ההתחלה שלנו: ההקשבה לחומרים, שמקבלים את התפקיד של השחקנים. אנו הבמאים שמחברים את הסיפור ומעצבים אותו לכדי פריט שאנשים יבואו באינטרקציה איתו ויפרשו באופן אישי מה הוא מביע עבורם".

יש הטוענים שבעבודות שלהם יש דיסוננס מסוים בין העוני והמחסור המבוטאים בחלק מהפריטים, כיאה לתרבות הברזילאית שהם מייצגים, לבין מחירי המוצרים הסופיים שיכולים להרקיע שחקים. האחים קמפאנה מסבירים כי הסיבה לתמחור הגבוה היא העבודה המוקפדת והממושכת המרכיבה את התכנון והייצור, חלקו נעשה בסדנה בצורה ידנית, כמו גם העובדה שרבים מהפריטים מיוצרים מראש בסדרות מוגבלות. לדבריהם, עם זאת, יש בקטלוג שלהם פריטים רבים בתמחור נוח יחסית, הפונים למכנה משותף רחב יותר.

כשאתם חושבים על עיצוב מסוים, עד כמה הצרכן עומד בראש מעייניכם?
הומברטו: "אני מודה שאני מעט אנוכי. איני חושב על קהל מוגדר. אני מעצב עבור הנפש שלי. עיצוב הפך למשהו שקודם כל מספק את העצמי הפנימי שלי. זהו תהליך אישי מאוד".

פרנדדו: "הלקוחות שלנו מחפשים תמיד צורות התבוננות שונות בעולם, הרחק מהבנאליות ומהקונבציונלי. הם אוהבים שירה, הם אוהבים פנטזיה, הם חולמים שמתחברים לחיים ברמה אחרת. כל אלו אינם מקושרים לתקציב או לסגנון חיים מסוימים. זהו הלך רוח".

למרות שחלק מהפריטים שהם עיצבו מצאו את מקומם בשוק הישראלי או בתערוכות מקומיות, וחרף העובדה שהם מכירים כמה מעצבים כחול-לבן ומחוברים לקהילה היהודית בברזיל, האחים קמפאנה לא יודעים יותר מדי על המגמות העיצוביות המאפיינות את ישראל. "כדי שנוכל לספק חוות דעת על הנושא, עלינו להגיע לישראל ולשקוע מעט בתרבות במדינה, שהיא כידוע עשירה במיוחד עקב השילוב בין מוצאים אתניים שונים – נושא שאנחנו מכירים היטב. נשמח לחקור את המלאכות המסורתיות בישראל וללמוד על עבודתם של המעצבים הישראלים הצעירים".

מהן המטרות שלכם לשנים הקרובות?

פרננדו: "בשלב הזה אנחנו מתכוננים לתצוגה גדולה, שתיפתח באפריל 2020, ועובדים על ספר חדש. מבחינת פרויקטים, אנחנו עתידים לעבוד על פרויקטים בהם הטבע מתערבב עם הארכיטקטורה גם במרחב העירוני. מלבד זאת אנחנו משקיעים בפרויקטים חינוכיים עבור Instituto Campana, הכולל סדנאות למגזר השלישי ולקהילות מוחלשות. המוסד מפתח חומרים מותאמים אישית במטרה לאמן מורים בבתי ספר בברוטאס, העיר ממנה אנו באים. האימון מלווה את התצוגה "קמפאנה: פרננדו + הומברטו" שחוגגת 35 שנה, אך גם מעורר השראה בילדים להעריך את התרבות הברזילאית ולפתח את התפיסה האישית שלהם לגבי האופן בו עיצוב יכול לספר את סיפורם. המטרה שלנו היא לתת בחזרה לעולם, וזוהי נקודת פתיחה טובה למדי".

פורסם ב- כתיבת תגובה

החיים שאחרי זאהה

כשלוש שנים לאחר מותה של האדריכלית החשובה בעולם, זאהה חדיד, והמשרד שהקימה עדיין חי, נושם וממשיך להתרחב. מסע בין אדריכלות דיגיטלית, צורות גיאומטריות ייחודיות וחזון אחד שמוכיח כי מותגים יכולים (אולי) להיות על זמניים

ליאור פרג'

צילומים: Courtesy of Zaha Hadid Architects

האדריכלית הבריטית ממוצא עיראקי זאהה חדיד היא ללא ספק אחד השמות הבולטים בעולם האדריכלות והעיצוב. היא גם האישה המשפיעה ביותר בתחום – מה שלא מובן מאליו בעולם שבאופן מסורתי, כך נהוג לחשוב, נשלט על ידי גברים (היבט שחדיד עצמה יצאה נגדו לא פעם, בסגנון הסוער המזוהה איתה).

זאהה חדיד. צילום: Dmitry Ternovoy

"שאנל של האדריכלות" אחראית למבנים בעלי עיצוב פורץ דרך, בעיקר בנופים אורבניים ובמדינות לא מערביות. כמה מיצירות המופת שלה הן בית האופרה בגואנגז'ו שבסין, מרכז חיידר אלייבא לאומנות בבאקו, מרכז השחייה והחתירה של אולימפיאדת לונדון 2012, איצטדיון הכדורגל אל וואקרח בקטאר, מוזיאון האומנות העכשווית MAXXI ברומא, גשר שייח זייד באבו דאבי, מתחם הקניות, הפנאי והמשרדים גלקסי סוהו בבייג'ינג ועוד. מה שמעניין לא פחות הוא שבהרבה מאוד מקרים החזון של חדיד נשאר על הנייר, עם פרויקטים שתוכננו לפרטי פרטים אבל לא יצאו לפועל מסיבות שונות. הדבר לא פגע במוניטין שלה, ויש שיאמרו שאפילו הגדיל אותו. חלק מהפרסים בהם זכתה במהלך השנים היו על מבנים שלא נבנו מעולם.

חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות. היא קיבלה תואר אבירות על תרומתה לתחום, ומוסד המלוכה הבריטי העניק לה את פרס RIBA, מדליית הזהב לאדריכלים. עליית המוניטין שלה במהלך השנים השפיעה כמובן על הפן המסחרי של עבודותיה. בעוד שבתחילת הדרך הפרויקטים שלה לא הצליחו להניב רווחים כלכליים, עם הזמן ניכסה לעצמה חדיד פרויקטים יוקרתיים בתקציבי ענק, כולל עבור עשירי העולם. במהלך השנים נוספה לדמות שלה מסתוריות. חדיד מעולם לא נישאה או הקימה משפחה, אולי עקב ההתמסרות המוחלטת שלה למקצוע. "זו לא עבודה שעושים מתשע עד חמש", אמרה בראיון ל-Guardian הבריטי. "באדריכלות חשוב שתהיה רציפות. אי אפשר פשוט להתחבר ולהתנתק בלחיצת כפתור". זו אולי הסיבה לכך שלאחר מותה, החלק הארי של העיזבון שהותירה – המוערך בכ-67 מיליון פאונד – נשמר בנאמנות למטרות שונות, דוגמת קרן חינוך לאדריכלות על שמה. שותפה העסקי וארבעת אחייניה קיבלו סכומים צנועים יחסית של 500,000 פאונד ו-1.7 מיליון פאונד, בהתאמה.

כשהמחשב בורא צורות חדשות

שורשיה של חדיד נעוצים בסגנון הדה-קונסטרוקטיביזם, אך עם השנים היא הפכה למזוהה בעיקר עם האדריכלות הדיגיטלית. בזכות השימוש בתוכנות ממוחשבות ובטכנולוגיות חדישות, לעיתים פורצות דרך, הצליחה חדיד לטפח במהלך השנים סגנון ייחודי המזוהה עימה. סימן ההיכר העיקרי שלה הוא העיצוב המבוסס על קווים עגולים וצורות בלתי סימטריות, שחוזר ברבות מעבודותיה (יש שיאמרו באופן מוגזם ומעט קלישאתי). חדיד יצאה נגד הקו האדריכלי האירופי השמרני, על צורותיו הסטנדרטיות, ודגלה בצורות מעוקלות, שנראות לעיתים כאילו הגיעו מהחלל או מהעתיד הרחוק. חדיד סיימה תואר במתמטיקה לפני שפנתה ללימוד אדריכלות, ונהוג לחשוב שהרקע שלה בתחום תורם לעיסוק שלה בצורות ובזוויות בלתי אפשריות. הצורות המורכבות הן בנוסף תוצר של דמיון רחב יריעה וכישרון עצום, אבל נראה שהפלא הזה לא יכול היה להתקיים אלמלא השליטה המוחלטת של חדיד וצוותה בגרפיקת מחשב ובתוכנות עיצוב.

הקו העיצובי בולט כמעט בכל פרויקט מבית היוצר של משרד Zaha Hadid Architects, שהוקם בלונדון ב-1980, בין אם מבנים ובין אם פריטים דוגמת כלי רכב, רהיטים, כלי בית, כלי מטבח, פריטי אופנה ועוד. בתחום עיצוב המטבחים אחראית חדיד למספר מצומצם של פרויקטים, לרבות אי שתכננה עבור חברת Boffi האיטלקית וה-Z Island העתידני עבור Dupont. עבודות רבות עוצבו כך שידמו צורות טבעיות שעברו טרנספורמציה עם השנים עקב תלאות הטבע וההשפעות של מים, רוח, חול וכדומה. בחלק מהעבודות התעמתה חדיד מול חוקי הטבע, למשל כוח הכבידה.

"הרוח של חדיד ממשיכה לחיות"

זאהה חדיד נפטרה ב-2016 באופן פתאומי מהתקף לב. משרדה נשאר עם המסורת שהיא השאירה, פרויקטים בתכנונה שקרמו עור וגידים לאחר מותה ועיצובים חדשים שמנסים להתבסס על ה-DNA שלה. במודעת האבל שפירסם משרדה נכתב כי חדיד עסקה בקשר שבין אדריכלות, נוף וגיאולוגיה, תוך שהיא מנכסת לצורך העיצוב את מיטב הטכנולוגיות ויוצרת צורות אדריכליות דינמיות ולעיתים ייחודיות. השאלה העולה היא האם "רוחה ממשיכה לחיות דרך עבודתה במשרד שלה", כפי שתיאר אחד האדירכלים במשרד לאחר מותה, או שמא נוצר בו חור שחור שיהיה קשה עד בלתי אפשרי למלא?

משרד Zaha Hadid Architects פועל כיום בכ-45 מדינות ברחבי העולם ומנהל כמעט 1,000 פרויקטים. אפשר לטעון שבמידה מסוימת המשרד רק הגדיל מאז מותה של חדיד את פעילותו. חלק מהפרויקטים שלא הספיקה חדיד להשלים יצאו לפועל מאז מותה, למשל נמל התעופה המפואר דאשינג בבייג'ין. בשנים האחרונות נראה שהמשרד הרחיב את עיסוקו בעולם המטבח, בדגש על כלי מטבח ואקססוריז. "בכל עיצוב חדש בקולקציה, המשרד ממשיך את המתודולוגיה ותהליך העבודה פורצי הדרך של חדיד", נכתב עם השקת קולקציית המטבח של המשרד השנה. "הקולקציה משתפת בו זמנית את סיפורה של חדיד וחשיבות הדיאלוג של העיצוב המודרני". וודי יאו, ממנהלי החברה, הוסיף: "החוזק של הקולקציה נעוץ ביכולת שלנו לפרש את הסטנדרטי לדבר מה בלתי צפוי. בעת שעיצבה אובייקטים, חדיד מעולם לא נכפתה על ידי כל שימוש מוגדר או קונטקסט מרחבי. אנחנו ממשיכים בגישה הזו".

המשרד ניצב כיום בפני דילמה לא קטנה: עד כמה לברוא את עצמו מחדש לאחר מות המייסדת והרוח החיה בו. נראה ששינוי מסוים בהחלט בפתח. "לא איבדנו ולו לקוח אחד לאחר מותה של זאהה חדיד, אולם הדבר הקשה ביותֳר להחליף הוא את הכוכבות שלה כאייקון תרבותי", אמר המנהל הנוכחי של המשרד, פטריק שומאכר. הוא אף ציין שהתכנון הוא להגות למשרד שם חדש, שאינו כולל את שמה של חדיד אבל מייצג את "הכיוון היצירתי הכללי והשאיפה". מעניין יהיה לראות האם טביעת האצבע של האדריכלית החשובה ביותר בעולם תמשיך ללוות את המשרד שהיא הקימה גם ביצירות הבאות שלו, או שמא יבחרו אנשיו לפנות לכיוונים אחרים לגמרי.

פורסם ב- כתיבת תגובה

The Pink Zebra

בצפון הודו, בעיר תעשייתית בשם קאנפור, ניצבת לה מסעדה המפגישה בין עבר להווה, מזרח ומערב.. ובעיקר בין שחור, לבן והרבה מאוד ורוד. הצצה למסעדת "הזברה הוורודה", שעוצבה בהשראת סרטי הבמאי וס אנדרסון אבל פונה להרבה מאוד עולמות אחרים

ליאור פרג'

צילום: Saurabh Suryan, Lokesh Dang

……………………………………………………………..

"לרוב כשאני עושה סרט, הדבר הראשון שאני חושב עליו מבחינה ויזואלית הוא איך לביים את הסצנות ולהפיח בהן חיים בצורה המעניינת ביותר. לאחר מכן, אני חושב כיצד אנו יכולים לברוא עבור הסיפור עולם שהצופים טרם ראו כמותו"
-וס אנדרסון

על פניו אין יותר מדי נקודות השקה בין קולנוע לבין עיצוב מטבחים, ובטח שלא עיצוב מסעדות. אלא שמדי פעם אנחנו נתקלים בפרויקט שמאתגר את הקביעה הזו. מצד אחד, סרטים בהם המטבח הופך לאחד הכוכבים העיקריים: הסרטים של ננסי מאיירס, למשל. מצד שני, מטבחים שהם בהשראת טקסטים מוכרים מהמסך הגדול. כך תוכלו למצוא פאב שעוצב בסגנון "הנוסע השמיני", מסעדה שמתבססת על אלמנטים מ"פורסט גאמפ" וייצוג הולם לסרטי ג'יימס בונד, הארי פוטר, מלחמת הכוכבים, שר הטבעות ואחרים במוסדות קולינריים ברחבי העולם.

המסעדה ההודית "הזברה הוורודה" (The Pink Zebra), או בשמה הרשמי Feast India co.) FIC), היא הרבה יותר מאשר מסעדה בהשראת סרט. המסעדה ממוקמת בעיר קאנפור שבמדינת אוטר פרדש בצפון הודו, המדינה המאוכלסת ביותר בהודו המהווה מוקד תיירותי בזכות הטאג' מאהל. קאנפור עצמה אינה העיר הראשונה שהתייר המערבי ירצה לבקר בה, אם בכלל. למרות שיש בה אתרים היסטוריים, דתיים ותרבותיים חשובים, ההתבוננות בקאנפור היא בעיקר כמרכז תעשייה ומסחר. זיהום האוויר והמים המאפיין אותה בעקבות כך העניק לה את התואר הלא מחמיא של העיר המזוהמת בעולם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מאשתקד. האם מסעדה אחת תוכל לחזק את מיקומה של קאנפור על מפת התיירות, או לפחות האוכל?

ורוד.. ורוד בכל עבר

המסעדה, שעוצבה על ידי Studio Renesa Architecture Design Interiors, מנסה לקחת אותנו לעולמו הייחודי, האסתטי והדי ביזארי של וס אנדרסון – במאי, מפיק, תסריטאי ושחקן אמריקאי, שאחראי ליצירות דוגמת "המרוץ לצמרת של מקס פישר", "משפחת טננבאום", "ממלכת אור הירח" ו"מלון גראנד בודפשט". יצירותיו של אנדרסון הן חריגות בסגנון שלהן, בעיצוב הסטים, בעבודת המצלמה ובשלל אלמנטים אחרים. יש שאוהבים את סרטי וס אנדרסון אהבה מושבעת ויש שסולדים מהם, אבל קשה להישאר אליהם אדיש.

דרך העיצוב שלה, "הזברה הוורודה" מדגימה לנו התנגשויות תרבותיות ואפילו מצביעה על קונפליקטים בין עבר להווה. עיצוב המסעדה נועד להתכתב עם התרבות הבריטית כפי שאופיינה בימים עברו, וזה לא מקרי: קאנפור הייתה עיר חשובה מאוד עבור השלטון הבריטי בהודו ("הראג' הבריטי"). בתחילת המאה ה-19 היא נמסרה לחברת הודו המזרחית הבריטית וידעה מאז קרבות עקובים מדם. העיצוב נועד להראות את השינויים שעברה עם הזמן, כולל המפגשים הבלתי נמנעים בין תרבויות שונות. "המטרה בהקמת המסעדה הייתה להציג את הארכיטקטורה המורכבת והמנוגדת של התרבויות, בהתבסס על העושר ודו המשמעויות שבין הישן למודרני", מתארים ב-Renesa. "הרעיון המרכזי היה לעיצוב היברידי ולא טהור, מתפשר במקום נקי. רצינו ליצור אצל המבקרים תחושה שהם נתלים במרכזו של ים אומנותי".

האלמנט העיצובי הבולט של המסעדה הוא כאמור השילוב שבין פסי "זברה" מובלטים בכיוונים שונים לבין גוון ה"מסטיק" בו נצבעו החזית, הקירות, התקרות והרצפה של המבנה, הן פנימית והן חיצונית. העיצוב נובע במידה רבה מהאהבה העצומה של בעל המסעדה לסרטי וס אנדרסון, כמו גם החיבה הכללית שלו ל"נועזות חסרת פחד". "הלקוח היה מעוניין ליצור דבר מה שמעולם לא נראה בעיר כמו קאנפור וללכוד את תשומת הלב של הקהל הפוטנציאלי", מספרים בחברה. "הקונספט הראשוני, של הרצון "להשתעשע" עם אלמנטים המזוהים עם השלטון הקולוניאלי הבריטי, נבחן על ידינו. בשלב מסוים חשבנו להוסיף לתכנית הבסיסית והמונוטונית של הארכיטקטורה הקולוניאלית אלמנט נוסף וייחודי, שידבר אל ההמונים. לכן הצענו את הרעיון של פסי הזברה. המחשבה הייתה: "למה שלא נטבול את ה"זברה" בים ורוד עמוק?"".

מדוע בחרתם דווקא בצבע ורוד?

"ורוד היה הצבע השלט בתקופת הראג' הבריטי, בו נעשה שימוש תדיר בערי הודו. לקאנפור היה חיבור הדוק לצבע מכיוון שרוב המבנים הציבוריים באותה תקופה היו בגוונים שונים של ורוד. לצד החיבור להיסטוריה הבריטית היה לנו חשוב להוסיף מימד ביזארי באמצעות פסי השחור והלבן".

כשההיסטוריה קמה לתחייה

למארג האסתטי של המסעדה מתווספים הלוחות הוורודים על גבי התקרה, ביניהם נכנסות קרני האור ומוסיפות אפקט דרמטי למשוואה. המסעדה משדרת "וס אנדרסונית" בסימטריה שלה, בפלטת הגוונים הדי מצומצמת ובתחושה הכללית של סוריאליזם. הוספת הגוונים הוורודים נעשתה גם במטרה לשבור את אידיאולוגיית המרחב המחמירה הזו וליצור מראה רבגוני ככל האפשר.

כדי להבליט את המיקום של המסעדה בהודו נעשה שימוש באלמנטים דוגמת קשתות ופאנלים מעוצבים, שרומזים על ההיסטוריה הקולוניאלית של המבנה, שהוא אחד העתיקים בקאנפור. האורחים מגיעים דרך הכניסה הראשית לאזור ההמתנה, הכולל גישה לאחת משתי הקומות של המסעדה: בקומה הראשונה נמצא אזור ההסעדה הראשי, ובשנייה – בר, לאונג' ומרפסת. שטח המסעדה, על שני מפלסיה, הוא כ-370 מטרים רבועים. בסך הכול יכולים לסעוד כאן כ-140 איש ברגע נתון, הנהנים ממה שמוגדר בתור "תפריט אוכל מתקדם". בין המנות בתפריט אפשר להזכיר אורז בנוסח הודי ("ביראיני"), ברוקולי אפוי, עוף טיקה, מרקים ועוד. אולי כדי ליישר קו עם העיצוב התוסס, המסעדה מפעילה מפעם לפעם ספיישל טרופי ובו קוקטיילים צבעוניים.

ברמה הכללית, המסעדה מבטאת את המעבר בין הישן לבין החדש דרך העיצוב והארכיטקטורה. "הפרויקט הוא דוגמא מרתקת לרעיון של תחייה מחדש של מבנים עתיקים מהשלטון הבריטי בהודו לעידן החדש שקאנפור חווה", מתארים ב-Renesa.

עד כמה הפרויקט ייחודי לדעתכם?

"מסעדת "הזברה הוורודה" היא סגסוגת מורכבת בעלת מספר זהויות בחלל. כל החללים במסעדה הם ייחודיים ובעלי חשיבות ואופי משלהם. האתגר שלנו היה לעצב את הפרויקט באופן שישבור את השעמום והחדגוניות של מסעדה או בר פשוטים, תוך כדי שאנו מעניקים לצופה את כל הכלים לדמיין את מה שבלתי ניתן לדמיין".

פורסם ב- כתיבת תגובה

זהירות, מלכודת: הסכנות של שדרוג מטבח קבלן

ליאור פרג'

צילומים: יצרן

זה קורה להרבה מאוד ישראלים הרוכשים דירה חדשה, בין אם במסגרת של מחיר למשתכן, פרויקט נדל"ן חדש או תמ"א 38. הם מקבלים במסגרת הרכישה מטבח קבלן, כי כיום זה הסטנדרט. אולם מהר מאוד הם מקבלים את תוכניות המטבח המיועד ומגלים, לאכזבתם, שהוא רחוק מלהיות איכותי ולהתאים לצרכים שלהם. הקבלן מציע להם את האפשרות לשדרג את המטבח דרך אותה חברת מטבחים, הצעה שנראית לעיתים קוסמת. בפועל זהו צעד שגוי ברוב המקרים, שעלול להגדיל את ההוצאות שלכם ולהביא להתפשרות בחלל העיקרי בבית בו אסור להתפשר.

ההנחה: מה שזול לקבלן עלול להיות יקר עבורכם

המלכודת שמציבים הקבלנים נראית פשוטה, אבל בפועל אחוז גבוה מאוד מרוכשי המטבחים פשוט לא מעניק לה מספיק תשומת לב. הקבלן מנסה לפתות את רוכשי הדירות הפוטנציאליים באמצעות הכנסת המטבח כחלק אינטגרלי מהרכישה, מכיוון שעסקה הכוללת מטבח "כלול במחיר" נראית מפתה יותר על הנייר. אולם המטבח שהוא רוכש הוא זול ואינו עומד בסטנדרטים הנדרשים. זה לא מקרי: אותו קבלן מראש מחפש אחר ההצעה הזולה ביותר מחברות המטבחים, אפילו מטבחים בסכום נמוך במיוחד של כ-3,000 ש"ח. והאיכות בהתאם.

בשלב השני של המלכודת, צריך לשאול מהם האינטרסים של חברת המטבחים ושל הקבלן. חברת המטבחים גובה מהקבלן מחיר נמוך פשוט מכיוון שהיא בונה על כך שהלקוחות שלו – הלא הם רוכשי הדירות – יבצעו שדרוג של המטבח אצלה. כדי להגדיל לכך את הסיכויים, המטבח יתוכנן מראש בצורה שתהיה לקויה ולא פרקטית בעליל: הנדסת אנוש שגויה במיוחד, בחירה בחומרים זולים ולא איכותיים, תכנון כמות מינימלית של מגירות (והרי ידוע שמגירות הן המשתנה המשמעותי ביותר במשוואת מחיר המטבח) והיעדר אפשרות לרוכשים לשנות או להוסיף אלמנטים במטבח הקיים. כל שינוי למעשה מוגדר כשדרוג, מביא לעסקה חדשה של מטבח ולמחיר גבוה יותר.

מטבח קבלן. סטנדרט נמוך במיוחד

מקבלים זיכוי. השאלה היכן ניתן לממש אותו

כאשר רוכשי הדירות מבינים שהמטבח המוצע רחוק מלהתאים להם, מציע להם הקבלן לרוב שתי אפשרויות. הראשונה היא לבטל את המטבח ולקבל זיכוי כספי נמוך מאוד, בו יוכלו להשתמש בכל חברה לבחירתם (לדוגמא זיכוי בסכום של כ-3,000 ₪).

לחלופין הם יכולים לבטל את המטבח ולקבל זיכוי גבוה יותר – נניח סביב 7,000 ₪ – לשימוש בחברת המטבחים העובדת עם הקבלן בלבד. הבעיה היא שבכך הלקוח נהפך ל"שבוי" ומחויב לבחור במטבחים של אותה חברה. מעבר להיעדר זכות הבחירה, ממש לא מובן מאליו שהזיכוי הזה יביא בסופו של דבר להנחה בהשוואה לאפשרות האחרת, והיא רכישת המטבח בחברה אחרת. מה גם שבאופציה השנייה, ההחלטה נעשית מתוך בחירה חופשית. הלקוח יכול להסתובב בין החברות השונות, לקבל הצעות מחיר, לבחור בסגנון המתאים לו וכן הלאה.

מצא את ההבדלים. מטבח יוקרתי של "מטבחי ארן"

ממה עוד כדאי להיזהר?

קבלנים רבים בישראל מנסים לנתב את רוכשי הדירות לכיוון הרצוי מבחינתם בדרכים נוספות, גם בהן עלולה להיות הטעיה מסוימת. כך הקבלנים למשל משכנעים את הלקוחות שלא לרכוש מטבחים בחברות אחרות, מכיוון שללא טופס 4 לא יהיה ניתן כביכול להכניס את המטבח לדירה. לדברי הקבלן מדובר בחיסרון, אולם נראה שזהו דווקא יתרון. המטבח הרי הוא ריהוט, ולכן מומלץ בכל מקרה להכניס אותו לדירה רק לאחר שמסיימים לבצע בה את כל העבודות שעלולות לפגוע במטבח וללכלך אותו ואת הרהיטים האחרים.

לדברי אנשי מטבחי ארן, מומלץ לתכנן את המטבח מוקדם ככל האפשר. הדבר יקל עליכם ועשוי להוזיל את העלויות באופן קיצוני. "היתרון בצורת ההתנהלות הזו הוא שחברת המטבחים אותה בחרתם תכין עבורכם תוכניות חשמל ומים בהתאם לצרכים שלכם, ולא כפי שהקבלן החליט עבורכם. לאחר שתקבלו טופס 4, וכחודשיים לפני שאתם מתכננים להיכנס לדירה החדשה, עליכם ליידע את חברת המטבחים כדי שתוכלו לתכנן ביחד את מועד האספקה של המטבח".

מומלץ לתכנן את המטבח מוקדם ככל האפשר. מטבחי ארן

אז מה עושים?

הצעד הראשון בדרך להימנעות מהמלכודת הוא המודעות לכך שהיא קיימת. ברמה המעשית יש צעדים נוספים שחשוב לבצע, אחד המרכזיים שבהם הוא בחינה של כמה שיותר אפשרויות דרך חברות המטבח. בחלק הארי של המקרים הצעד הנכון הוא ביטול המטבח וקבלת החזר בו תוכלו להשתמש באופן חופשי, אולי אפילו תוך ניהול משא ומתן לגבי גובה ההחזר. "אנו חיים בעולם של תחרות חופשית, ולא כל הטבה המוצעת על הנייר היא אכן משתלמת. מומלץ לכן ללכת לחברות מתחרות ולקבל הצעות מחיר", מדגישים במטבחי ארן. "אל תתפתו להבטחות ולהפחדות, ואל תסמכו בעיניים עצומות על הקבלן. זכרו שהאינטרס המרכזי שלכם ושל הקבלן אינו בהכרח חופף".

הערה חשובה לסיום: המרוץ לדירה הוא אחד המורכבים והחשובים בחיינו. אנחנו משקיעים בו אחוז משמעותי מהכספים שלנו, ולפעמים קשה לגייס תקציב  גם ל "מטבח מהחלומות". למרות זאת במטבחי ארן ממליצים לזכור בעת חלוקת עוגת התקציב שרצוי מאוד שלא להתפשר או לקחת סיכונים ביחס למטבח. "מטבח הוא הרהיט שתדירות ההחלפה שלו נמוכה יחסית, ומנגד תדירות השימוש והעומס המופעל עליו גבוהים בהשוואה לשאר חלקי הבית. לכן בבחירת מטבח כדאי לזכור שהאכזבה ממטבח שאינו איכותי ושאינו פונקציונלי תלווה אתכם זמן רב יותר מאשר השמחה המלווה ברכישה של מטבח זול".

"מומלץ לבקש החזר ולרכוש מטבח עצמאית". מטבחי ארן
פורסם ב- כתיבת תגובה

המדריך לרכישה בטוחה של מטבחים

זה לא סוד שחברות מטבחים ורהיטים רבות בישראל נקלעו בשנים האחרונות למצב כלכלי בעייתי. אנחנו בעיצומו של גל קריסות, שהוא הסיוט הגדול של כל רוכש דירה או משפץ. לא קשה להבין מדוע: אם החברה פושטת רגל כאשר התהליך בעיצומו, האדם עלול למצוא את עצמו עם כמה אלפי שקלים או עשרות אלפי שקלים פחות בחשבון הבנק – אבל ללא המוצר שהוא חשק בו. מרגע זה מתחיל מסע מורכב להשבת הכספים (אם בכלל אפשר לעשות זאת), תוך צורך לתכנן ולעצב את המטבח מחדש.

אז מה בדיוק עושים כדי להישמר? אספנו עבורכם כמה דגשים חשובים שעשויים למנוע מכם כניסה לבורות כלכליים אשר היציאה מהם קשה עד בלתי אפשרית.

Aran Cucine

המסע המורכב להשבת הכספים האבודים

חשוב להדגיש כי ממש לא מובן מאליו שכספים ששילמתם לחברה שקרסה או נכנסה להליכי פשיטת רגל אכן יוחזרו לכם. הסיבה הראשונה היא שלחברת מטבחים המגיעה למצב הזה צפויים להיות נושים רבים, שחלקם יקבלו עדיפות לעומת ה"צרכן הקטן": חשבו למשל על המוסדות הממשלתיים השונים ועל הבנקים, שיקבלו את הכספים לפני הספקים והלקוחות אשר חובותיהם לחברה הם לרוב קטנים יותר. מעצם הכניסה של החברה למשבר כלכלי, ייתכן שלא יהיו באמתחתה הכספים והנכסים הדרושים לכיסוי החובות.

יש כמה צעדים שניתן לבצע על מנת להגדיל את הסיכויים לקבל בחזרה את הכספים, לרבות איתור כונס הנכסים הספציפי והגשה של תביעת חוב, עליה להיעשות תוך עד חצי שנה ממועד כינוס הנכסים. השורה התחתונה שגם אם מקבלים את הכספים, הדבר כרוך בתהליך ארוך ודי מורכב, המצריך בדרך כלל גם סיוע של עורך דין. לכן אם מדובר בסכומים קטנים יחסית, לא בטוח עד כמה כדאי להתחיל אותו.

Aran Cucine

כך תקטינו את הסיכויים לטעויות

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם קריסה של חברת מטבחים היא פשוט להשקיע את המאמצים באיתור החברה היציבה ביותר ולהתנהל מולה בצורה מחושבת ונטולת סכנות. יש כמה שאלות שחשוב לשאול בדרך לבחירה הנכונה של חברת מטבחים בכלל ומטבח בפרט:

  • כמה שנים החברה קיימת בשוק? – למרות שזה לא מדע מדויק ושגם חברות ותיקות עלולות להיקלע לקשיים כלכליים, בדרך כלל הן תהיינה בטוחות יותר. היציבות הכלכלית של חברות קטנות וחדשות, לעומת זאת, עלולה להיות קטנה.
Aran Cucine
  • מיהו היבואן הרשמי? כאשר רוכשים מטבח מנציגות ישראלית של חברה בינלאומית, חשוב לא רק לבחון את המאפיינים של כל אחת מהחברות (מכיוון שקריסה של כל אחת מהן עלולה להיות בעייתית) אלא גם את טיב היחסים ביניהן. בדקו דרך האתר של חברת הייצור מיהו היבואן הרשמי שלה בישראל וכמה שנים הם עובדים ביחד, כאשר גם כאן שיתוף פעולה ארוך שנים מקנה לרוכשים שקט נפשי גדול יותר.

 

  • מה משך האחריות הניתנת על ידי מפעל הייצור? – מטבח הוא לרוב רכישה לתקופה של כ-15-10 שנים. אחריות ארוכת שנים תורמת לביטחון של הרוכשים וגם מעידה על ביטחון של חברת המטבחים לגבי העתיד שלה.
  • אילו סעיפים מפורטים בחוזה? – חוזה הרכישה חייב להיות הוגן, ברור וחד משמעי. ודאו שהחברה מפרטת בהזמנה על כל יחידה של המטבח. על החוזה לכלול כמה שיותר פרטים על המוצרים המוזמנים (דגם, מידות, חומרי גלם, אחריות, גוון) ואת מועד האספקה של כל מוצר. שימו לב שהמחיר ניתן על כל המטבח, ולא על כל ארון או יחידה בנפרד.

    Aran Cucine
  • מהם גובה ותנאי המקדמה? – תנאי התשלום משתנים בין החברות ונתונים למשא ומתן. חברות מטבחים צפויות לדרוש מקדמה, אבל עליכם לוודא שהיא הוגנת מנקודת המבט שלכם: תשלום מקדמה לא צריך לעמוד על יותר מ-30% מערך המוצר או משווי העסקה, כאשר יתר התשלום ניתן לחברת המטבחים ביום קבלת המוצר. כך תוכלו לבטח את עצמכם מצד אחד ולדרבן את חברת המטבחים לספק את השירות או המוצר בהקדם מהעבר השני. חברה שדורשת סכום גבוה מדי בתור מקדמה, או אפילו את מלוא התשלום טרם האספקה, צריכה להדליק אצלכם כמה נורות אזהרה.

טיפ: רצוי להעדיף חברות שיכולות לספק ערבות בנקאית על כספי המקדמה.

  • מהי צורת התשלום? – יש חברות שמאפשרות לרוכשים לקבל הנחה בעת רכישה במזומן. עם זאת תשלום במזומן הופך להיות בעייתי במקרה של פשיטת רגל, ורצוי להחליפו בתשלום בכרטיס אשראי. הסיבה היא שבתשלום בכרטיס אשראי קל יותר לדרוש מחברת האשראי להחזיר לכם את הכספים אם המוצר אכן לא סופק. אופציה אחרת היא צ'קים דחויים (חשוב שכמובן שהם יהיו למוטב בלבד), אותם ניתן כמובן לבטל כאשר החברה שאמורה לקבל אותם פושטת את הרגל.

"שמה של חברת מטבחים מובילה צריך ללכת לפניה"

"לנוכח הקריסות שהיינו עדים להן לאחרונה בתחום הריהוט, חשוב לוודא שהחברה המיועדת מספקת קנייה בטוחה", מסבירים בחברת Aran Cucine, המשווקת בישראל מאז 1997 – פרק זמן של יותר משני עשורים – על ידי יבואן רשמי אחד בלבד. "כדי להבטיח ללקוחותינו קניה בטוחה, אנו מאפשרים להם לשלם רק 30% ממחיר המטבח במועד ההזמנה, בעוד שהיתרה משולמת במועד אספקת המטבח לבית. המעוניינים יכולים לקבל בנוסף ערבות בנקאית. החוזה עצמו מפורט ומתייחס לכל הפרטים הקטנים המרכיבים את העסקה, כגון מועד האספקה, שרטוטים ומפרט של כל אחת מהיחידות, חומרים, צבעים ועוד. הלקוחות מקבלים חמש שנות אחריות על המטבחים מטעם מפעל הייצור של Aran Cucine באיטליה".

Aran Cucine

המלצה נוספת של אנשי Aran Cucine היא לעמוד על טיבה של החברה אליה פונים. "שמה של חברת מטבחים מובילה צריך ללכת לפניה. מומלץ לראות מטבחים שהיא התקינה בבתי הלקוחות ולשמוע מהם חוות דעת, המתייחסות בין השאר לטיב המוצרים, לזמני האספקה, לרמת השירות ועוד. יש אנשים שהתהליך ייראה להם מוזר או מביך, אבל בפועל ניתן לחסוך באמצעותו לא מעט כספים. בנוסף כדאי לבחון המלצות באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. באתר שלנו למשל יש קטגוריה שלמה של "מטבחים בבתי הלקוחות", בה ניתן לקרוא חוות דעת של לקוחותינו".

השורה התחתונה היא שאם תשקיעו מחשבה ראויה בחברה שמספקת לכם את המטבח – כיאה לרכישה בסכום גבוה שעתידה לשרת אתכם תקופה ארוכה – תוכלו להימנע מהסיכונים המאפיינים את התחום בישראל כיום ולהתקרב בצעדי ענק לעבר בית החלומות שלכם.

Aran Cucine
פורסם ב- כתיבת תגובה

סנדוויץ' OUT, סיבית IN: המהפכה של עולם עיצוב המטבחים כבר כאן

גם אתם חושבים ש"סנדוויץ' הוא החומר המתאים ביותר למטבח"? חשבו שוב. בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, כבר מבינים שיש חומרים מומלצים הרבה יותר. בד בבד, חלה עלייה בפופולאריות של הסיבית (שבבית) ובמודעות לגבי היתרונות המגוונים שלה. סקרנו עבורכם את אחת המגמות החשובות בעולם חומרי הגלם בשנים האחרונות

 

רוני רבינו

 

לפני כמה עשורים, נראה שהבחירה המקובלת כחומר גלם עבור מטבחים הייתה עץ סנדוויץ' (לביד). עד כדי כך הוא "השתלט" על התחום, עד שראו אותו כמעין ברירת מחדל. בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי משמעותי. פתאום רבים שמים לב שגם לסנדוויץ' יש חסרונות, ובעיקר – שיש אלטרנטיבות מוצלחות הרבה יותר.

סיבית, או שבבית, הוא אחד החומרים החמים כיום בעולם עיצוב המטבחים בפרט והעיצוב בכלל, ולראיה: כמעט בכל מדינות העולם כבר עברו מסנדוויץ' לסיבית. הנה כל מה שחשוב לדעת על ההבדלים בין החומרים, השוואה בסופה תבינו גם אתם את המעלות המגוונות של הסיבית.

Aran Cucine

על הבעייתיות שבסנדוויץ'

באופן כמעט מסורתי, מטבחים ורהיטים רבים בישראל יוצרו מעץ הסנדוויץ'. בתחילה תעשיית לוחות הסנדוויץ' המקומית הייתה משובחת בכל קנה מידה. הלבידים שיוצרו בה, באמצעות עץ יקר שיובא מאפריקה, היו באיכות גבוהה. הבעיה היא שמחירי הלוחות עלו בהדרגה, כמתבקש בתנאים של מונופול, והיו גבוהים יותר בהשוואה ללוחות מקבילים מעבר לים. כאשר השוק בישראל החל להיפתח לתחרות, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ירד המכס ובהמשך לכך מחירי הלבידים המיובאים. המפעלים המקומיים קרסו והסטנדרטים של החומרים המיובאים ירדו.

בתחילה התפיסה לפיה לוחות הסנדוויץ' הם הבחירה הנכונה למטבח הייתה מושרשת, אבל ככל שהזמן עובר, אנחנו עדים לירידה דרסטית בביקוש ללוחות הסנדוויץ' בגלגול הנוכחי שלהם. סיבה מרכזית ראשונה לכך היא עוביו של לוח הסנדוויץ' שלפעמים במהלך הייצור אינו אחיד לכל אורכו, כך נוצר לוח עקום אשר מקשה על הרכבת ארונות מדויקים שיהוו תשתית  ישרה לפרזול. כמו כן סנדוויץ' ידוע כחומר "נושם", המתכווץ או מתרחב עקב שינויים ברמות הלחות או הטמפרטורה.

בנוסף לכך הסנדוויץ' שנמצא כיום בשימוש בישראל מגיע בעיקר מסין ומיעוטו מרוסיה. בשתי המדינות איכויות ההפקה והייצור שלו נמוכה, ובעיקר אין פיקוח על האופן בו הדבר נעשה. כך היעדר הפיקוח מסביר מדוע הסנדוויץ' עלול לטמון בחובו סיכון בריאותי עבור המשתמשים בו: דוגמא מוחשית לכך היא כאשר אנו נכנסים לחנות רהיטים ומרגישים ריח שמתפרש כ"ריח של ריהוט חדש", אבל בעצם זהו ריח של הדבקים הרעילים שפוגעים בבריאותנו. הדבקים שמדביקים את הסנדוויץ' עלולים לפלוט רעלים גם שנים קדימה, ובהיעדר פיקוח הולם הדבר עלול לסכן את בריאותינו. בהשוואה לכך במדינות אירופה סיבית נמצאת תחת פיקוח ומחייבת עמידה בתקנים שונים.

היתרונות של הסיבית

"רוב חברות המטבחים והיצרנים באירופה ובארצות הברית מעניקות כיום עדיפות ברורה לסיבית", כך גם חברת מטבחים איטלקית ARAN CUCUNE אשר ממליצה על שבבית לצורך ייצור המטבחים והמשטחים השונים. "אחת הסיבות לכך היא התפתחות החומר עם השנים, הנובעת במידה רבה מהתפתחות הטכנולוגיה ועמידה בתקנים מחמירים". שינויים אלה מביאים לכך שכיום הסיבית הוא חומר עמיד במיוחד, שלמעשה הצליח לעקוף את הסנדוויץ' מהבחינה הזו. ניתן למצוא כיום סיביות העמידות בתנאים המורכבים ביותר, לרבות תנאי חוץ או אפילו אש.  כמו כן הסיבית אינה מושכת אליה אי אילו מזיקים ותולעים, להבדיל מסנדוויץ'".

לוח סיבית בהמשך לכך הוא ישר פי כמה בהשוואה לסנדוויץ', מה שמאפשר התקנת פרזולים חדשניים שינועו בקלות ובנייה של רהיטים מדויקים שאף יישמרו היטב עם הזמן. בסוגים האיכותיים יותר של הסיבית אחיזת הבורג משופרת, כשבחלק מהלוחות קיימת אפשרות להוציא או להכניס את הבורג מבלי שתהיה פגיעה בחומר או בקדח.

Aran Cucine

ויש גם אישור של מכון התקנים

אולי ההוכחה הניצחת לעדיפות של שבבית על פני סנדוויץ' היא בדיקה שערך מכון התקנים הישראלי. הבדיקה העמידה מצד אחד שבבית ירוקה תוצרת EGGER, ומהעבר השני לוח סנדוויץ' בציפוי פורמייקה. ממצאי הבדיקה הראו בצורה חד משמעית כי לוח שבבית מתאים יותר לייצור של מטבחים וארונות קיר, בהתייחס לשני פרמטרים עיקריים: עמידות במים והתנגדות לשליפת בורג.

כיום מייצרים סיבית משבבים דקים המשולבים בעיסת דבק, אותה מוזגים לתבנית ומכניסים לתנור. התוצאה היא משטח שלא סופח לחות מהאוויר ולכן אינו מושפע מתנאים קיצוניים של חום או קור. בעבר היה חשש שבדבק יהיה פורמלדהיד, שיטמון בחובו סיכון בריאותי עבור הנחשפים אליו. אלא שכיום התקנים העולמיים מאפשרים שימוש מינימלי בלבד בדבקים אלו, ברמה שאינה מעמידה סיכון כלשהו עבור האדם. בחברות רהיטים יוקרתיות משתמשים כיום בלוחות שבבית "ירוקים" בעלי תקן ארופאי E1 ובלוחות בעלי תקן אמריקאי CARB 2, אשר מחמיר עוד יותר בהקפדה על פליטת רעלים ושמירה על בריאות האדם ואיכות הסביבה.

כך העולם משתנה ותעשיית הרהיטים משתנה יחד אתו. מה שהבינו באירופה כבר מזמן מגיעה גם לישראל. אז בפעם הבאה שתיכנסו לחנות רהיטים שאלו את השאלות הנכונות: בדקו איפה מייצרים את חומרי הגלם, האם חברת הייצור עומדת בתקנים בין-לאומיים, שימו לב שלא יהיה ריח של "ריהוט חדש" באולם התצוגה וראו את רמת ההרכבה והגמורים של המוצרים, מה שמעיד על איכות חומרי הייצור.

Aran Cucine