הפינה החברתית

0
383

בבחירה של פינות אוכל מומלץ מאוד שלא לעגל פינות. תכנון וארגון הפינה מצריכים הגדרה של הצרכים הנקודתיים שלכם, מחשבה על סוגיות מהותיות דוגמת חומר גלם או הנדסת אנוש, ובעיקר – היכרות עם היתרונות של פינה המשלבת בין פונקציונליות לאסתטיקה באופן מושלם

ליאור פרג' והילה מאיר-כהן

צילומים: יצרן

אחרי שעמלנו על הכנת האוכל, שלב הישיבה סביב השולחן אמור להיות פשוט. המציאות, כמובן, רחוקה מכך. ישנן שאלות שונות שעולות לאורך הדרך ושצריכות לקבל מענה. מטרת העל היא להתאים את המאפיינים של פינת הישיבה באופן מלא לצרכי המשפחה, לדפוסי החיים שלה ולטעם האסתטי.

הגדרת הצרכים

ההחלטה על פינות אוכל נגזרת בעיקרה מכמות הסועדים הצפויה ומאורח החיים של אנשי הבית: מהי תדירות האירוח הצפויה? מהו מספר האורחים הפוטנציאלי? באיזו תדירות אנחנו אוכלים בבית לעומת בחוץ? וכן הלאה. הבחירה עשויה להיות מושפעת גם ממשתנים דמוגרפיים. כך למשל אצל האוכלוסייה הדתית-מסורתית הבחירה פעמים רבות היא בשולחן גדול לארוחות השישי והשבת, מועדים בהם בני המשפחה כולה נוהגים לשבת סביב השולחן. צעירים, אם לוקחים דוגמא נוספת, נוטים לארח פחות מאשר מבוגרים.

לכך ניתן להוסיף את העובדה שהתפקידים החברתיים של המטבח בכלל ופינות האוכל בפרט השתנו ואף התרחבו עם השנים. כיום הוא משמש למגוון מטרות, דוגמת אכילה יום-יומית, אירוח, הרגלי משפחה, פנאי ועוד. התקשורת משפיעה רבות על מיצוב חוויית האכילה, עד לרמת מהפך של ממש בהרגלי המשפחות במטבח: טרנד תכניות הבישול לסוגיהן הכניסו לבתים שלנו סוגי אוכל חדשים, ולעיתים השפים נכנסים לבתים שלנו (תרתי משמע).

התוצאה של כל אלה היא שינוי מהותי, הן בארגון פינת האוכל והן בחוויית הישיבה. בעבר, המטבח היה חדר עבודה נעול וסגור. את המקום הקצו לחדר האוכל, שאף הוא היה חלל נפרד שאינו קשור לסלון. עם השנים, כאשר חללי המגורים קטנו בהדרגה, המרחב נפתח. מכאן נוצרו מספר שאלות. השאלה העיקרית היא האם מעדיפים פינת אוכל אחת או שמא שתי פינות, אחת פנימית ואחת חיצונית. אם בוחרים בפינת אוכל חיצונית, רצוי כמובן להקפיד שהיא תהיה פעילה ולא תשמש כמקום לאחסון תיקים, מפתחות ופריטים אחרים, כפי שקורה בלא מעט תרחישים.

השאלה האדריכלית המובנת מאליה היא איזו הקצאה להקדיש עבור פינות אוכל. כדי לספק לה את התשובה יש כאמור להתבונן בהרגלי האכילה או האירוח של המשפחה וכן במאפייני החלל הנתון, לרבות השטח, המרחק בין פינת האוכל לאזור הבישול או התנאים האדריכליים הקיימים – מעברים, דרכי גישה וכדומה.

פינות אוכל
Schueller Next125

חומר הגלם

הבחירה בשולחנות אוכל מצריכה פניה לחברות לייצור רהיטים או לנגריות, כך שהיא אינה קשורה בצורה ישירה לחברות המטבחים. הבחירה הפשוטה והמוכרת ביותר היא שולחן אוכל עם כסאות – אפשרות זמינה גם במקרים של מטבח שאינו גדול במיוחד. מגוון העיצובים של שולחנות האוכל רחב, כאשר ישנם מספר חומרי גמר נפוצים להכנת הרהיטים החשובים האלה: עץ על סוגיו (ההבדלים העיקריים בין העצים השונים הם ברמה האסתטית ופחות מבחינה פונקציונלית), אבן, זכוכית, פורמייקה או כל חומר חיפוי אחר לעץ, דקטון ועוד. לכל חומר יש יתרונות משלו: כך למשל הפורמייקה מציעה עבורנו מגוון רחב של גוונים וטקסטורות. היא עמידה, חזקה ונוחה לניקוי ולתחזוקה. העץ הוא אלגנטי ועשוי להעניק אווירה חמימה לבית, אך התחזוקה שלו נחשבת למורכבת באופן יחסי. שימו לב ש-MDF הוא חומר גלם ולא חומר גמר.

תחום עיצוב המטבחים ופינות האוכל מושפע באופן טבעי מטרנדים, גם אם אורך החיים של הטרנדים בעולם זה הוא ארוך יחסית. אנחנו עדים לשינויים שחלו בדפוסים ובפופולאריות של חומרי הגמר במרוצת השנים. העץ הגושני פשט כמעט לחלוטין את הרגל והוא מוחלף בהדמיות או בפורניר. מנגד אחת האופנות החמות היא הדקטון: זהו חומר דקיק וקל, שמתאים במיוחד לייצור של דלפקים ושיכול לדמות לכל דבר למעשה. ואגב, בשנים האחרונות נושא הדמיות החומרים הפך למרכזי במיוחד: בזכות הטכנולוגיה הנוכחית, חומרים יכולים ללבוש שלל צורות ולהידמות להרבה מאוד חומרים אחרים.

כדאי לבחור בשולחן שתמשיכו ליהנות ממנו גם בעוד מספר שנים, ולא בשולחן ייחודי שתרצו להחליף תוך זמן קצר. שאלת מיליון הדולר, שגם המומחים הגדולים ביותר לתחום לא יוכלו לספק לה תשובה חד משמעית, היא האם פריט מסוים יהיה מודרני גם בעוד חמש או עשר שנים. יש שממליצים לבחור במה שאוהבים ולקחת סיכון מסוים, גם אם הוא יצריך החלפה של הריהוט כעבור מספר שנים. גישה אחרת גורסת שרצוי לבחור בעיצוב קלאסי או "נייטרלי", שהסיכויים שיהיה רלוונטי גם בשנים הקרובות נראים גבוהים. יש הבוחרים לרענן את מראה פינת האוכל באמצעות "התפאורה" שמסביב – האביזרים, הקישוטים, מוצרי הטקסטיל ועוד – אבל לשמור על הריהוט הקיים לאורך זמן.

Pedini

הנדסת אנוש

שולחן אוכל מגיע בשלושה גבהים. הראשון הוא גובה של 75 ס"מ בממוצע (הטווח הוא 74-76 ס"מ). זהו הגובה המקובל לאוכל, לעבודה, למשרד ולפעולות אחרות, המאפשר לחלק הארי של האנשים אכילה נוחה מבחינת התמיכה של פלג הגוף העליון. הגובה השני, של 90 ס"מ, מכונה "גובה חצי בר". יתרונותיו העיקריים הם יכולתו להיות חלק ממשטח המטבח וההתאמה שלו לאנשים מבוגרים, המתקשים להתיישב. הגובה השלישי, גובה בר, עומד סביב כ-105-110 ס"מ. בגובה זה הרגליים מנותקות לחלוטין מהרצפה, מה שגורם לרוב האנשים לחוש חוסר ביטחון ואי שקט – החיסרון העיקרי שלו. גובה בר מתאים בעיקר לצעירים המבלים בבר, אך גם במגזר הביתי יכולים להיות לו שימושים. זהו פתרון אפשרי בעיקר למחפשים אחר אופי צעיר או עיצוב המושך את העין.

ניתן להבחין בין מספר צורות של שולחנות: עיגול, ריבוע, מלבן ואליפסה. השולחן העגול הוא אופנתי מאוד בשנים האחרונות. היתרון המרכזי שלו הוא שאין היררכיה וכלל היושבים במעמד זהה, מכיוון שאין ראש (או אפילו פינה) לשולחן. החיסרון העיקרי הוא ששולחן עגול מצריך נפח חלל גדול, שאין בהכרח בכל חלל ביתי. השולחן הריבועי הוא בפועל בעל מאפיינים דומים לזה המעוגל: אף הוא אינו כולל היררכיה ונחשב לגדול במידותיו. השולחן המלבני הוא הסטנדרטי יותר. בניגוד לצורות הקודמות הוא כן חסכוני באופן יחסי במקום ומציע היררכיה. שולחן האליפסה הוא ותיק במיוחד וכיום כבר כמעט לא תוכלו למצוא אותו.

מבחינת מימדים, נהוג להקצות לכל בן אדם היושב סביב השולחן רוחב של 60 ס"מ (המידה הממוצעת של אדם שזרועותיו נפתחות במצב אכילה) ולבצע את החישוב של גודל השולחן הרצוי בהתאם לכך. במצב אכילה, רצוי להקצות אורך של כ-90 ס"מ לכל אדם – החל מהרגל האחורית של הכיסא ועד לקצה הרגל של האדם – על מנת שיוכל לשבת בנעימים ולא להיתקל ברגליו של האדם היושב מולו. במצב הסבה, האורך הנדרש הרצוי עשוי להגיע גם לכ-100-105 ס"מ.

הנושא של הארכת שולחן מצריך התייחסות אף הוא בבחירת פינות אוכל. ניתן כיום לבצע את הארכת השולחן בדרכים שונות. כאשר אתם בוחרים בשולחן נפתח, בדקו את נוחות הפתיחה ויציבות השולחן טרם הרכישה. החדשות הטובות הן שדגמים רבים מציעים יציבות מקסימלית בכל מצב. החדשות הרעות הן שעם כל החידושים, עדיין לא נמצאה תשובה לשאלה מרכזית אחת: מה בדיוק עושים עם כל הכיסאות? כתוצאה מכך רצוי לחשוב מראש על תרחישי האירוח האפשריים ולהיערך בהתאם בבחירת הריהוט. כיסאות נערמים יכולים להיות בחלק מהמקרים פתרון ראוי, אבל לא בכולם.

Biefbi

דלפקים IN, איים OUT

שחקן נוסף שיכול להיכנס לשדה המשחק הוא הדלפק. הוא מיועד במידה לא מבוטלת לילדים קטנים, שמלכלכים סביבם רבות כך שהוריהם אינם מעוניינים להוציא אותם מחוץ למטבח, אלא לשלוט עליהם ועל הלכלוך שהם עושים בתוכו. הדלפקים יכולים להיות רתומים לקיר, רתומים לארון או חופשיים בחלל. מבחינה עיצובית הדלפק אינו אייטם שעומד בפני עצמו, אלא חלק מאווירת המטבח והחלל כולו.

שאלה נוספת, שרלוונטית הן לדלפק והן לשולחן אוכל, היא האם יושבים בטור או במקביל. בישיבה אחד מול השני יש אינטימיות, אינטראקציה ומקום לשיחה. בישיבה בטור האינטראקציה בין הסועדים נוטה להיות מופחתת, כאשר תרחיש בו כל אחד מתמקד בצלחת שלו (או בטלפון הסלולרי שהוא מחזיק בידו) הוא בהחלט אפשרי. עם זאת, בהגשה בטור הגשת המזון לסועדים עשויה להיות פשוטה יותר. כמובן שגם במקרה הזה מספר הסועדים הפוטנציאלי, שטח החלל ופרמטרים נוספים צריכים להשפיע על הבחירה.

שימו לב שהאי, כבודו במקומו מונח, אינו אמור לתפקד כשולחן או כפינת אוכל. הייעוד המרכזי שלו הוא תוספת של משטחי עבודה ותוספת אחסון עבור משתמשי המטבח. האי יכול לבוא לעזרם של בני הבית במקרים נקודתיים מאוד, אך רצוי שלא להתבונן בו כפתרון ישיבה או אירוח.

כיסאות

Viccarbe

בין אם אתם בוחרים בשולחן אוכל או בדלפק, עליכם להתאים להם את הכיסא הנכון. הבחירה בכיסא היא מהותית הן מבחינת הנוחות (כיסא שאינו נוח או מותאם לאדם צפוי להקשות על ישיבה ממושכת מסביב לשולחן) והן מבחינה אסתטית. הקושי הוא שתכנון כיסאות נחשב למורכב במיוחד מבחינה אדריכלית. לכן, בניגוד לשולחנות, אנו לא מתכננים כיסאות מאפס אלא רוכשים אותם.

המשמעות היא שאנחנו מוגבלים לגבהים שהשוק מציע. בדרך כלל הכיסאות יהיו בגובה של כ-40-45 ס"מ. את הבחירה של גובה הכיסא ניתן לעשות בהתאם לגובה השולחן (פער של כעשרים ס"מ בין גובה הכיסא לגובה השולחן מספיק ברוב המקרים) ולגובהם של בני הבית. ההתאמה לבני הבית היא בעייתית במידת מה מכיוון שלכל אחד מהנפשות גובה שונה, שאף עשוי להשתנות עם השנים. תוכלו כמובן למצוא כיסאות המיועדים למשל לילדים קטנים או לתינוקות.

הדבר הראשון אותו אתם יכולים לעשות במעמד ההחלטה על הכיסא הוא לבדוק את נוחות הישיבה. כלומר, לשבת עליו ולהרגיש את מידת הלחץ בעכוז. אם מצאתם כיסא נוח, השלב הבא הוא לבחון את התאמתו למטבח שלכם. במקרה בו אתם בוחרים לרכוש שולחן במקום אחד ואת הכיסאות במקום אחר, רצוי לבדוק את התאמתם לגובה השולחן, את המקום שהם מספקים לרגליים והאם הם מתאימים למרחב המחייה סביב השולחן. אם אפשר, קחו כיסא אחד אל השולחן המועדף ובדקו את השילוב בין השניים טרם הקנייה.

מכלול הפתרונות בתחום כולל מושבי עץ חשוף, מושבים מרופדים (עם בד טבעי, עור, חומר פלסטי ועוד), מושבי קש ואחרים. בחירה מקובלת היא להתאים בין החומר ממנו עשוי הכיסא לחומר הגמר של השולחן, אם כי י שימליצו דווקא לשלב בין מספר סגנונות או חומרי גלם. את מראה הכיסא ניתן לרענן בצורה פשוטה במיוחד, דוגמת החלפת הריפוד או רכישה של כריות מושב צבעוניות.

ספסלים הפכו בשנים האחרונות לפופולאריים פי כמה בהשוואה לעבר. ספסל הינו פתרון קבוע ובלתי ניתן להזזה. הוא נחשב לחסכוני במיוחד במקום, מכיוון שאינו כרוך בניידות של הכיסאות. הספסל מתאים במצבים שונים, למשל כשנדרש פתרון הושבה עבור קבוצה גדולה יחסית של ילדים. מצד שני הספסל פחות נוח לתפעול: חשבו על אדם המעוניין לקום ממצב ישיבה, מה שמצריך הזזה של כלל הסועדים.

 

 

 

 

 

 

SHARE