במטבח של חני

0
485

לימודי האדריכלות בתיכון. המעבר ללב האורבניות התל אביבית. פרקטיקה במטבח. נוסטלגיה בעיצוב. בריאות. הגשמת חלומות.

ביקור במטבח של השחקנית ומלכת הילדים חני נחמיאס, שעוצב על ידי חני נחמיאס

מאת: ליאור פרג'

צילומים: שרון צרפתי

בגיל 14, הנערה חני נחמיאס הייתה צריכה להחליט לאיזה תיכון היא הולכת. היא גדלה בגבעתיים, מרחק נגיעה מתיכון תלמה ילין לאמנויות. היא כיכבה ב"מקהלת צדיקוב" והתגלתה בגיל עשר בהצגה "שמלת שבת של חנה'לה". הלב שלה רצה להירשם לתלמה ילין, אבל אמה התנגדה: "קודם שיהיה לך מקצוע". מכיוון שחני שציירה יפה, הוחלט לרשום אותה ללימודי אדריכלות בתיכון אורט טכניקום בעיר.

היום, נחמיאס (58) – שחקנית, כוכבת ילדים, מנחה, זמרת, בדרנית, מדבבת, סופרת ועוד – אינה מצטערת על הצעד הזה. "עובדה שמצאתי את עצמי בסופו של דבר על הבמה. החלום כן התגשם", היא מדגישה. "התיכון היה מלא ביצירה. למדתי מקצוע שגם אם לא עבדתי בו, משמש אותי ביום יום".

אנחנו נפגשים בדירתה של נחמיאס, בקומה ה-27 של אחד ממגדלי היוקרה של גינדי במתחם שרונה בתל אביב. את עיצוב הפנים של הדירה הזו, כמו בדיקות הקודמות, עשתה בעצמה.

"אני טיפוס של פעם"

לדירה הנוכחית עברה נחמיאס עם בעלה, מאיר, מרמת גן. "הבית הקודם היה ישן בסגנון פרובאנס. בית פרטי עם גג אדום, רעפים, חלונות עגולים ואוריינטלים, שטיחים פרסיים. בית שנראה כאילו עמד שם תמיד וצמח עם הסביבה".

מדוע עברתם?

"הבית ברמת גן היה נורא מגזיני ויפה, אבל הרבה פחות פרקטי. היה לי ארון שעיצבו בקוסטה ריקה מעץ גושני וכבד, אבל כדי לפתוח מגירה בו היה צריך ללכת לחדר כושר. המטבח היה מיוחד, עם רשת לולים מתוכה בצבצו הכלים. לא היה לי תנור אלא מיקרו-תנור. בעיקר חיממתי אוכל ולא בישלתי".

ועכשיו?

"כאן הרבה יותר פרקטי, בעיקר המטבח.  לא חזרתי על העיצוב הכפרי כי הרגשתי שהסגנון המודרני וההייטקיסטי יותר מתאים בלב תל אביב. משטח הקוריאן נפלא בעיני: יפה, לא סופג דבר וקשה להכתים אותו גם אם משתדלים. המנגנונים הם סופר דופר. המגירות גדולות, רחבות ונפתחות בקלות. יש במטבח פטנטים שאני שואלת את עצמי איך העברתי את רוב שנותיי וגידלתי ילדים בלעדיהם: טוחן אשפה, סבוניה מובנית, ברז עם מים מטוהרים (קרים או רותחים), מקרר מיוחד עם ארון יין.. ויש לי גם תנור! לצד זה הכנסתי אלמנטים כפריים וישנים, כמו הידיות או הדלתות. אני אוהבת חפצים ישנים עם סיפורים. אני טיפוס של פעם".

המיקום בלב תל אביב אידיאלי עבורה וקרוב לכל מה שחשוב לה להיות קרובה אליו. הסביבה האורבנית והמבנים הישנים מושכים אותה: "הבאוהאוס שיש בתל אביב משגעים אותי. הבתים של הטמפלרים והשימור המחמיר שלהם מקסימים בעיניי. אני מתבוננת מלמעלה וחושבת שזו אחת הגלויות היפות שיש". מצד שני, בלוקיישן כזה לא תמיד אפשר למצוא שקט – המוזיקה ממתחם הבילויים רועשת בערבים, כאשר בקיץ ממקמים מעין לונה פארק מול הבתים. היו ועדיין יש לא מעט התנגשויות בין הדיירים לבין העיירה או הקבלנים. נחמיאס מנסה להתבונן בצדדים החיוביים ומקבלת את השקט בזכות המיקום הגבוה של הדירה והזיגוג הכפול של החלונות.

יש גם את עניין המשפחה: "הבית הקודם נעשה גדול עלינו. היינו משפחה עם חמישה ילדים, שלפרקים גרו איתנו. כל אחד התפזר לדרכו. נשארנו שני אנשים בבית עם שני מפלסים, שבעה חדרים ושני חתולים. חשבנו שנכון לעבור".

"פתאום נהייתי עקרת בית עם מטבח אמיתי"

את הדירות האחרונות עיצבה נחמיאס בשיתוף פעולה עם האדריכלית מורן ליביה, אותה הכירה בשעשועון טלוויזיה. הן לקחו דירת חמישה חדרים והפכו אותה לשלושה חדרים באמצעות הגדלת חדר השינה והסלון. היה צורך להיפטר מהרבה חפצים: "משילים בית של שבעה חדרים ב-250 מ"ר ועוברים לשלושה חדרים ב-140 מ"ר", מתארת נחמיאס, "זו "דיאטה" מאד חריפה, כמו קיצור קיבה. לקחתי רק את מה שאני חייבת ואת השאר חילקתי ומסרתי לאנשים. הילדים שמחו. גיליתי שיש לי מצעים בכמויות שיכולות למלא את כל תל השומר".

"פתאום נהייתי עקרת בית עם מטבח אמיתי, אז קניתי כלים של עקרת בית אמיתית. לא התפשרתי ורכשתי רק את הטוב ביותר שאני מסוגלת. כל דבר שקניתי הצטערתי שלא אוכל לרכוש שוב. כשהושלם התהליך חשתי שמחה ועצב כאחד".

המטבח בהיר וכולל שילובי גוונים שיוצרים תחושה הרמונית ומזמינה: "העין שלי צריכה שיווי משקל, אני מאד אוהבת בהיר ונקי. חשוב היה לי להוסיף נגיעות מעניינות של צבע". גווני הטורקיז חוזרים בבית, הן מסיבות אסתטיות והן משיקולי עין הרע. במרכז המטבח ניצב אי שמשמש עבורה גם עמדת עבודה. האי כולל כיור נוסף ושטחי אחסון. 

רק חפצים בודדים מהבית הקודם עברו לכתובת החדשה. היו פריטים ישנים שנחמיאס חידשה. היא צבעה ספסל מעץ והפכה אותו ללבן. היא רכשה לפני שנים רהיט בשוק פשפשים. לאחר ששימש כמתקן עיתונים בבית הקודם, הוסיפה זכוכית ועשתה ממנו שולחן. בתוכו מיקמה מזכרות ופריטי נוי כדי ליצור "מוזיאון פרטי".

מהיכן ההשראה?

"כ-80% מהתמונות שאני מצלמת בחו"ל הן של בתים, חדרים יפים וחפצים. האסתטיקה המרגיעה בתאילנד ובמזרח הרחוק הטריפה את חושיי: האגרטלים עם הדגים, הקערות עם הפרחים הצפים והנרות. יש בזה משהו שכובש את הלב. בנוסף אני אוהבת לעלעל במגזיני עיצוב. אבל בסוף משהו מתפתח בלב והבחירות נובעות ממנו".

"הטרנד הבריאותי השתלט עליי"

נחמיאס אוהבת לארח. אחד הרהיטים האהובים עליה הוא השולחן שייצרה עבורה בהתאמה אישית חברת "עץ המשאלות", שהיא מגדירה כ"חברה שמגשימה חלומות". במצב הרגיל השולחן מתאים לארבעה עד שישה אנשים, אבל כשהוא נפתח יכולים לשבת סביבו כ-24 איש.

נחמיאס מקפידה להגיש לאורחים אוכל בריא, שמבטא את אורח החיים הנוכחי שלה. היא אוכלת פירות, ירקות, קינואה, כוסמת, אגוזים ושקדים, דגים ומוצרי חלב (בכמות קטנה).  היא משתמשת בתבלינים שמגדלת בעצמה. הפינוקים שלה כוללים במבה ("לאי בודד הייתי לוקחת שק במבה. הוא גם לא שוקל הרבה") ותמרים. יש לה חיבה גדולה לחליטות תה. במטבח יש מדף שלם עם קופסאת תה אסייתיות, שמספקות צבעוניות עם ניחוח אוריינטלי. היא רוכשת אותן בין היתר כשהיא מבקרת את הילד בקמבודיה. 

כמעט שנתיים שאינה אוכלת גלוטן וסוכר. תחליפים כמו לחם ללא גלוטן, אורז או פסטה הפכו בעיניה ל"סוג של רעל שמוכרים ברישיון". בשר הפסיקה לאכול לפני כחצי שנה. היא ויתרה על האוכל האיטלקי שאהבה. המיצים הוחלפו במים או בסודה ("ההתפרעות שלי"), הסוכר בקינמון. נראה שאין לנחמיאס תלונות לגבי התפריט הנוכחי שלה: "המבחר ממלא ומרגיע את העיניים. איני מרגישה שדבר חסר. הכל בריא, בריא ובריא".

ממה הכל התחיל?

"חד משמעית מבת דודתי. היא הייתה עבת בשר. באחת השבתות, כשישבנו לשתות קפה, היא סיפרה על רצונה בשינוי דרמטי. היא הייתה בערך חודש בתהליך וכבר ירדה כארבעה-חמישה קילו. היא הייתה מאושרת. מאז ירדה כשלושים קילו".

ואיך השינוי שעברת השפיע עליך?

"הטרנד הבריאותי השתלט עליי. אני מרגישה שהגוף שלי אומר תודה. ההחלטה הגיעה עם תובנה שחבל שזה לא קרה שנים קודם לכן. אני אוכלת הרבה, מבלה במסעדות ונהנית מאוכל. אני לא בדיאטה אבל אוכלת רק מה שהחלטתי שמותר לי".

את חושבת שביכולתך להשפיע על אחרים?

"על קרוביי אני משפיעה בוודאות. הלוואי שמישהו יקרא את הראיון ויגיד "וואלה, אני מאמץ את זה". בעיני זו הצלת נפש".

כדי לשמור על נפש בריאה בגוף בריא, נחמיאס מקפידה להיות פעילה. מעבר לביקורים בחדר הכושר ולרכיבה על האופניים – היא רוכבת מדי פעם עד לרידינג ושדה דב – יש את העבודה שלה: "אני מקפצת ורוקדת על הבמה, כך שכל הצגה היא מעין שיעור כושר. לא הייתי אדם כבד וחסר אנרגיה אף פעם, אבל אני מרגישה הרבה יותר קלילה עכשיו".

הפרויקטים הנוכחיים של נחמיאס כוללים לא מעט נוסטלגיה ("אנשים אוהבים להתרפק"). היא עושה מופע מוזיקלי בשם "תרועת הפסטיבלים" עם משה דץ, תזמורת ולעיתים גם כוכבי זמר אחרים. המופע כולל מיטב משירי פסטיבלי הזמר, מתובלים בסיפורים מאחורי השירים ובסיפורים אישיים של השניים. במקביל היא מופיעה לצד עירית ענבי ותזמורת שלמה ב"דוס צ'יקיטיקאס" – "שתי קטנטנות" בלאדינו – מופע בלקני הכולל אף הוא שירים וסיפורים. בגזרת הילדים היא עתידה להבליח בקרוב ב"שמלת השבת של חנה'לה", ההצגה בה התגלתה לפני כמעט חמישה עשורים. הפעם מיכל הקטנה תגלם את חנה'לה, כאשר נחמיאס נכנסת לנעלי האם.

סגירת מעגל.

"כשאתה עובר בגיל 50+ לבית בלב תל אביב, זו תחנה סופית. ככה אני מגדירה את הבית שלי. איני רוצה יותר דבר. החלומות שלי התגשמו במלואם", מכריזה נחמיאס. נראה שהמשפט הזה מתאר גם את הקריירה שלה וגם את הדירה הנוכחית שלה. למרות זאת אני יוצא עם תחושה שנחמיאס תמשיך לעשות, ליצור ואפילו להגשים עוד חלומות. בכל אחד מהתחומים.

SHARE